משנה תרומות ג ט

הגויים אף על פי שאינן חייבין במצות, אם עשו מהם שום דבר יש להם קצת שכר, וזהו מן העיקר שלנו. וכיון שהם משתתפין עמנו בשכר, מעשיהן במצות קיימין כאשר תראה.

והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

תרומתן תרומה. בפ"ב דקדושין (דף מא:) ובפ' ב' דגיטין (דף כג:) מייתי לה ואע"ג דאיתא בתרומה דנפשיה אין נעשה שליח לתרום בשליחות כדתנן בריש מכילתין (פ"א מ"א) אפילו ברשות אין תרומתן תרומה:

והקדשן הקדש. בזבחים בס"פ ב"ש (דף מה.) פליגי רבי יוסי ורבי שמעון אם חייבין על הקדשן משום פיגול ונותר וטמא:

אין לנכרי כרם רבעי. משמע דסבר רבי יהודה יש לנכרי קנין בארץ ישראל וקשה דבמנחות פ' רבי ישמעאל (דף סו:) שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר תורמין משל כל על של כל משל נכרי על של ישראל ומשל ישראל על של נכרי וי"ל דלא פטר רבי יהודה הכא אלא בסוריא כדתניא (תוספתא ספ"ב דתרומות) אבל הערלה וכלאי הכרם שוין בנכרי בארץ ישראל בסוריא בחוצה לארץ אלא שר' יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי בסוריא וחכ"א יש לו:

תרומת הנכרי מדמעת. אם נפלה לפחות ממאה:

וחייב עליה חומש. זר האוכלה:

ורבי שמעון פוטר. קסבר דליתי בתרומה דנפשיה כדאמרינן בריש האיש מקדש ותימה דבמנחות פ' רבי ישמעאל (שם) מסקינן אליבא דרבי שמעון דאמר מירוח הנכרי פוטר דתרומתו בארץ אסורה לזרים ומדמעת מדרבנן וצ"ל דרבי שמעון פוטר אחומש פליג אבל מודה דמדמעת:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הנכרי והכותי תרומתן תרומה - אם הפרישו תרומה מן התבואה שלהן ^טו, אבל אם תרם הנכרי משל ישראל בשליחותו אין תרומתו תרומה, כדדרשינן מכן תרימו גם אתם (במדבר יח) מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:

וחכמים אומרים יש לו - והלכה כחכמים:

תרומת הנכרי מדמעת - אם נפלה לפחות ממאה נעשה הכל מדומע ואסור לזרים:

וחייבין עליה חומש - זר שאכלה בשגגה משלם קרן וחומש:

ורבי שמעון פוטר - מחומש אבל מודה הוא דמדמעת. ואין הלכה כרבי שמעון ^יז:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

[*הנכרי והכותי תרומתן תרומה. פי' הר"ב אם הפרישו כו'. ומדבריהם. גזירה משום בעלי כיסין שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בכותי כדי לפוטרו הרמב"ם פ"ד מה"ת. כך נראה דעת הר"ב אבל יש לרש"י גם לתוס' פירושים אחרים בריש פרק ב דקדושין ועיין במשנה ט פרק ה דדמאי]:

רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכמים אומרים יש לו. משמע דערלה לכ"ע יש להן. דאם ערלה אין כאן רבעי נמי אין כאן. כמ"ש הרמב"ם בחיבורו ר"פ עשירי מה' מעשר שני מטעם הירושלמי. וכ"כ הר"ש בסוף מסכת ערלה. וסייעתא לפי' הר"ב דסוף מס' ערלה. ותיובתא על פירושו ופירוש הרמב"ם דריש מס' ערלה. ובסוף ערלה אכתוב יותר מזה. [*וטעמו של ר' יהודה לאו משום דסבר דיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מחובותיו דהא איפכא שמעינן ליה במנחות פרק רבי ישמעאל דס"ל דאין קנין כו' אלא לא קאמר ר' יהודה הכא אלא בסוריא כ"כ הר"ש והביא ברייתא לראיה אבל בפי' שהזכרתי מסיק דשמא יש לחלק בין כרם רבעי לתרומה ומעשרות דדוקא בתרומות ומעשרות מחייב משום דגנך כתיב תרי זימני ולא של נכרי ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואולי אף בכרם [רבעי] קרא אשכח ודרש. עכ"ל]:

[*ור' שמעון פוטר. פירש הר"ב מחומש אבל מדמע. וכן מצינו בתרומת חוצה לארץ במשנה ג פ"ז]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טו) (על הברטנורא) מדבריהם גזירה משום בעלי כיסין שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בכותי כדי לפוטרו. הר"מ:

(טז) (על המשנה) ר' יהודה אומר כו' וחכ"א. משמע דערלה לכ"ע יש להן דאם ערלה אין כאן רבעי נמי אין כאן וטעמו דר"י לא משום דסבר דהיה קנין לעו"ג בא"י להפקיע חובתו דהא איפכא שמעינן ליה במנחות. אלא לא קאמר ר"י הכא אלא בסוריא. הר"ש:

(יז) (על הברטנורא) וכן מצינו בתרומת חוצה לארץ במ"ג פרק ז':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

העובד כוכבים והכותי תרומתן תרומה: אית ספרים דגרסי שתרמו משלהן תרומתן תרומה. ופי' רש"י ז"ל תרומתן תרומה ליאסר לזרים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות ומירוח העובד כוכבים אינו פוטר מן התרומה. ובמנחות יליף לה טעמא מדגנך דגנך תרי זימני למעוטי דיגון עובד כוכבים ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. מדמעת. אם נפלה לחולין אוסרת וחייבין עליה חומש האוכלה בשוגג. ור"ש פוטר דקסבר אין מירוח העובד כוכבים חייב בתרומה. ויליף לה מדגנך ולא דיגון עובד כוכבים במנחות ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו צרוכי עכ"ל ז"ל. והתוס' ז"ל דחקו עצמן לומר דמיירי שגדל שליש ביד ישראל ולקחו העובד כוכבים הלכך חייב בתרומה וכתב עליהן הר"ש שירילי"ו ז"ל ואינו כן כדמשמע הכא בגמ' ירושלמית דבין בתרומת גרנו בין בעובד כוכבים שלקח פירות מישראל מיירי מתני' וטעמא דמתני' היינו דהוי קדשי הפה וכי היכי דבהמת חולין דשרייא אי אקדשה עובד כוכבים הוי הקדש כדתניא בפ"ק דחולין איש איש לרבות העובדי כוכבים שנודרין נדרים ונדבות כישראל והכא נמי אע"ג דפירותיו חולין הוו ושרו באכילה אם קרא עליהן שם אסירי לכולי עלמא ונתפסין הן דאפי' בחלת ח"ל אמרי' הכי כדאמרי' בפ"ק דיום טוב ות"ק דפליג אדר"ש היינו ר' יוסי דמייתי בירושלמי דפליג עליה בפ"ד דזבחים דתנינן תמן קדשי עובדי כוכבים אין חייבים עליהן משום פגול נותר וטמא והשוחטן בחוץ פטור דברי ר"ש ר' יוסי מחייב וכי פליגי ר"י ור"ש היינו אי חייבין עליהן חומש זרים שאכלוה או לא ואי אוסרת במאה או לא וכן בבהמת הקדש מחייב כרת השוחטה בחוץ או לא וכן בפגול וכו' אבל כ"ע מודו דקדשה עכ"ל ז"ל. וכן נראה קצת שפי' ג"כ הרמב"ם ז"ל וז"ל העובדי כוכבים הללו אע"פ שאינם חייבים במצות אם עשו מהם שום דבר יש להן קצת שכר וכיון שהם משתתפין עמנו בשכר מעשיהן במצוות קיימין כאשר הראה ע"כ:

ומעשרותן מעשר: אם קראו מעשר ראשון הוי טבל וחייבין להפריש ממנו תרומת מעשר ואי מעשר שני קרא חייבין לאכלו בירושלים ובעי פדיון: והקדשן הקדש. בהמה שהקדישו הוי קדש ואין נהנין בה ואי עבר ונהנה אי חייבין אשם מעילות בה או אם שחטה בחוץ אי חייבין כרת בה בהא פליגי ר"ש ור"י בפ' ב"ש בזבחים והתם מפ' טעמייהו ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. ע"כ:

רבי יהודה אומר אין לעובד כוכבים כרם רבעי: משמע דסבר ר' יהודה יש קנין לעובד כוכבים בא"י וקשה דבמנחות פ' ר' ישמעאל שמעי' ליה לר' יהודה דאמר תורמין משל עובד כוכבים על של ישראל ומשל ישראל על של עובד כוכבים וי"ל דלא פטר ר' יהודה הכא אלא בסוריא כדתניא וכו' ה"ר שמשון ז"ל. והוא עצמו ז"ל כתב בפ"ה דדמאי דמן הירושל' מוכח ומן התוספתא משמע דכר' יוסי ור"ש ס"ל דיש קנין לעובד כוכבים וכו' וכתבתיו ספ"ד דפאה ובירושל' דפאה דף כ' ודמעשר שני דף נ"ו א"ר אלעזר כיני מתני' אין לעובד כוכבים כרם רבעי כל עיקר אפי' בארץ ישראל כיון שנשנית סתם ומתני' פליגא אבריי' ותרי תנאי אליבא דר' יהודה ויש שם אמוראים אשר הסכימו דלא גרסי' במשנה לשון כל עיקר אלא רבי יהודה אומר אין לעובד כוכבים כרם רבעי ולגרסא זו נוכל לומר שהבריי' באה לפרש המשנה דבסוריא לבד אמר ר' יהודה שאין לעובד כוכבים כרם רבעי ומינה אתה למד הא לישראל יש כרם רבעי בסוריא. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל בירושל' מפרש דמיירי בפירות שקנה העובד כוכבים מישראל ע"כ:

תרומת העובד כוככים מדמעת: ת"ק היינו ר' יוסי כדכתבינן:

ור"ש פוטר: פי' רש"י ז"ל שם בקדושין דקסבר אין מירוח העובד כוכבים חייב בתרומה ויליף לה מדגנך ולא דגון עובד כוכבים ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו צרוכי ע"כ וכמו שכתבתי לעיל בסמיך והקשו עליו תוס' ז"ל שם דמשמע מפירושו דת"ק ור"ש פליגי ביש קנין לעובד כוכבים ובפ' השולח פליגי בה אמוראי ואין סברא לומר דפליגי תנאי בפלוגתא דאמוראי לכך פי' ר"י דת"ק סבר דאפי' יש קנין משכחת שפיר שתבואתם חייבת בתרומה כגון שגדלה שליש ביד ישראל ואי משום מירוח העובד כוכבים דפוטר י"ל דמיירי שמרחו ישראל ואי משום זרעך ולא לוקח י"ל דמיירי שלקחן קודם מרוח ואח"כ מירחם ישראל ופיטורא דלוקח אינו אלא אחר מרוח וקשה דא"כ דומיא דהכי פטר ר"ש ומ"ט. וי"ל דטעמא כדאמרי במנחות דאר"ש קדשי עובדי כוכבים אין בהם מעילה משום דילפי' חטא חטא מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים אלמא ממעט לי' קרא בהדיא עכ"ל ז"ל וכבר כתבתי לעיל בסמוך מה שהקשה עליהם הר"ש שירילי"ו ז"ל. ובירושלמי מייתי ברייתא דפליגי בה רבי ורשב"ג ונדשמעמינה דמתני' מיירי כשתרם העובד כוכבים לפנינו דוקא. ומסיק בירושל' דאשכח ברייתא דפליג ר"ש בין אחומש בין אדמוע דקדושה דעובד כוכבים קלה היא ואינה מדמעת וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ובגמ' דילן פ' ר' ישמעאל במנחות אסיקנא בדר"ש דאע"ג דסבר דמירוח העובד כוכבים פוטר אפ"ה כי מרחינהו עובד כוכבים והפריש מהן תרומה מדמעת מדרבנן משום בעלי כיסין וכי קאמר הכא אינה מדמעת היינו מדאו' אבל מדרבנן מדמעת וכן כתבו התוס' שם ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

העובד כוכבים והכותי תרומתן תרומה: בהפרישו על שלהן דקיימא לן אין קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מתרומות ומעשרות [כרמב"ם פ"א מתרומות] ואף דקיי"ל מירוח עובד כוכבים פוטר מדאו' גזרו חכמים שלא יתלו ישראל נכסיהן בעובדי כוכבים כדי לפטור ממעשרות להכי מירוח עובד כוכבים אינו פוטר. מיהו בהפריש עובד כוכבים אשל ישראל אפילו בשליחותו הרי אין שליחות לעובד כוכבים:

ר' יהודה אומר אין לעובד כוכבים כרם רבעי: לאסור פירות נטיעותיו בשנת ד' קודם פדיון. אבל ערלה יש להן:

תרומת העובד כוכבים מדמעת: בנפלה לפחות מק' נאסר לזרים:

ור' שמעון פוטר: מחומש אבל מודה דמדמעת:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת