תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבא מרי או אבמרי
ר' אבא מרי או אבמרי
[עריכה]אביו היה נקרא אבא ונזכר ברכות פ"ט ה"ג בשם אבא אבוה דר' אבא מרי.
וזה ברור לנו שר"א מרי ואבמרי הוא שם אחד כדמצינו יומא פ"א ה"א ותענית פ"א ה"א א"ר אבמרי לית כאן סך, ובמע"ש פ"ב ה"א איתא המאמר ע"ש א"ר אבא מרי, יען שכן הוא לשון הירושלמי לפעמים לעשות משתי תיבות לתיבה אחת.
ונזכר אך בירושלמי, לפעמים בשם ר' אבא מרי כברכות פ"א סה"ב, מעשרות פ"ג סה"ג, מע"ש פ"ב ה"א, חלה ספ"ד, ערלה פ"א ה"ב פ"ב ה"ח, בכורים פ"א סה"ה, שבת פ"ח ה"ד פט"ז ה"ד, שקלים פ"ב ה"א, ביצה פ"א ה"ז פ"ה ה"ב, מגילה פ"ב ה"ד, יבמות פ"א ה"ד פ"ז ה"ד, קידושין פ"א ה"ה, נדרים פ"ב ה"ד פ"ד ה"ה פ"ו ה"ג פי"א ה"א, סוטה פ"ה ה"ב פ"ו ה"א פ"ח ה"י. גיטין פ"ז ה"א, הוריות פ"ג ה"ד.
ובשם ר' אבמרי נזכר דמאי פ"ב ה"א, בכורים פ"א ה"ג, שבת פ"א ה"ב, עירובין פ"ג ה"ג פ"ז ה"א, יומא פ"ח ה"א, תענית פ"א ה"ו, יבמות ספ"א, כתובות פ"ד ה"ה, סוטה ספ"ו, סנהדרין פי"א ה"ז שבועות פ"א ה"ד.
מי היו רבותיו לא מצינו בשום מקום זולת בסוטה פ"ו סה"א, ר' אבא מרי בעי תמן אמר ר' חזקיה ר' אבהו - ובא הוא אמר היכין וכו', וביצה פ"ה ה"ב אמר לר' מתניא הדא היא דאמר ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו.
חביריו מצינו ר' אליעזר (בר' יוסי האמורא) ור' מתניא, כביצה פ"א סה"ז ר' אליעזר ור' אבא מרי ור' מתניא הורי פיתא לארסקינס בשיבתא שמא יצרכו לו הרבים. (וכמובא הירושל' נו: ואמר שהכונה שהתירו לשאת אותו בשבת ע"ש). וביצה פ"ה ה"ב ר' אבא מרי ור' מתניה הוו יתבון וכו', וכבר בארתי שמה שאמרו גיטין לד: א"ל ר' אבא ג' לרב אשי, רבי מרי ור' אלעזר קיימי כוותך, הוא ר' אבא מרי ור"א בנו של ר' יוסי חבירו דר' יונה, ועיין ערך ר' אבדימי.
ובגיטין פ"ז ה"א חולק עם ר' בנימין בר לוי.
ובשקלים פ"ב סה"א מחלוקת ר' פנחס בי ר' חנינא עמו.
ובמגילה פ"ב סה"ד, עולא בירייה ר' לעזר בשם ר' חנינא רגיל (צ"ל רי"בל כי כן הוא במגילה ס. שעולא ביראה וגם ריב"ל אמר כן) צריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום, הוינן סברינן מימר לשנות משנתה א"ר אבא מרי בבלייה לשנות קרייתה, והמפרשים פי' בבלייה מן בבל וכן רוצה לפרש הרב בעל משפחות סופרים, אבל שגגה יצאה מהם כי ר' אבא מרי לא היה בבלי וגם לא דיבר עם עולא ביריי, ופשט הפשוט שר' אבא מרי מתרץ בתירוץ המובא בבבלי ע"ש רחב"א "שלשונות" הכונה לקרא שנית פי' שצריך לקרא המגילה ב' פעמים, וזה ברור.