ירושלמי יומא ח א
<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ח · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
דף לח עמוד ב[עריכה]
מתניתין יה"כ אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה המלך והכלה ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל דברי ר"א וחכמים אוסרין:
גמרא ענוש כרת ואת אמר הכין א"ר הילא לפחות מכשיעורין נצרכה תענו את נפשותיכם יכול ישב לו בחמה וצינה כדי שיצטער ת"ל (ויקרא טז) כל מלאכה לא תעשו מלאכה אסרתי לך במקום אחר ועינוי אסרתי לך במקום אחר מה מלאכה שאסרתי לך במקום אחר מלאכה שחייבין עליה כרת אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר עינוי שחייבין עליו כרת ואלו הן אלו הפיגולין והנותרין מנין לרבות את הטבלין ת"ל (שם) תענו את נפשתיכם ריבה מרבה אני את הטבלין שהן במיתה ולא ארבה את הנבלה שאינה במיתה ת"ל תענו את נפשתיכם ריבה ארבה את הנבילות שהן בלא תעשה ולא ארבה את החולין שאינן בל"ת ת"ל תענו את נפשתיכם ריבה ארבה את החולין שאינן בעמוד ואכול ולא ארבה את התרומה ומעשר שני שהן בעמוד אכול ת"ל תענו את נפשתיכם ריבה ארבה את התרומה והמעשר שאינן בבל תותיר ולא ארבה את הקדשים שהן בבל תותיר ת"ל תענו את נפשתיכם רביה ד"א תענו את נפשתיכם
דף לט עמוד א[עריכה]
דבר שהוא עינוי אב בית נפש ואי זו זו זו אכילה ושתייה משום ר' ישמעאל אמרו נאמר כאן תענו את נפשתיכם ונאמר להלן (דברים ח) ויענך וירעיבך מה עינוי שנא' להלן עינוי רעבון אף עינוי שנאמר כאן עינוי רעבון ולמה ששה דברים כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה א"ר תנחומא ואחד מוסף ברחיצה ר' זעירה בר חמא רבי יוסי בי ר' חנינא בשם רבי יהושע בן לוי בתענית צבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו ביוה"כ מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו רבי יונה תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו היה הולך אצל רבו אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש הורי רבי בא כהן תנייא הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו בעיר יחלוצו וכן בט"ב וכן בתענית ציבור. ובסיכה כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר בט"ב ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר והא תני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש ביה"כ לאיסור אבל לא לעונש והא תני (ויקרא כב) ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה א"ר יוחנן לית כאן סך א"ר אבמרי לית כאן סך לית כאן שותה דל כן דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף מניין שהוא מחוור בעשה אר"א בשם רבי סמיי (דברים כו) ולא נתתי ממנו למת מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין לחי הוא אסור כל שכן למת ואיזה דבר שמותר לחי ואסור למת הוי אומר זו סיכה. ובנעילת הסנדל תני כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל יצא לדרך נועל הגיע לכרך חולץ וכן באבל וכן במנודה אית תניי תני יוצאין באמפליא ביום הכפורים ואית תניי תני אין יוצאין אמר רב חסדא מאן דאמר יוצאין באמפליא של בגד ומאן דאמר אין יוצא באמפליא של עור ר' יצחק בר נחמן סלק לגבי רבי יהושע בן לוי בלילי צומא רבא נפק לגביה לבוש סוליסה אמר ליה מה הוא דין א"ל איסתניס אנא רבי שמואל בר נחמן סלק לגביה ריב"ל בלילי תעניתא נפק לגביה לבוש סוליסה א"ל מה הוא דין א"ל איסתניס אני ר' סמיי חמונה נפיק בלילי תעניתא לבוש סוליסה חד תלמיד מן דרבי מנא הורי לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה א"ל
דף לט עמוד ב[עריכה]
אן מן הדה א"ל מן דריב"ל הוא א"ל ריב"ל איסתניס הוה: ובתשמיש המטה. אתי חמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין רבי יעקב בר אחא ר' ייסה בשם ריב"ל אין קרי אלא מתשמיש המטה רב הונא אמר אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום הוו בעיין מימר ובלבד מאשה ר' יונה ור' יוסא תרוויהון אמרין אפי' מדבר אחר והא תנינן יה"כ אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביה"כ לית הדא פליגא אדריב"ל דריב"ל אמר אין קרי אלא מתשמיש המטה פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל והא תני מעשה בר' יוסי בר חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביה"כ אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח. המלך על שם (ישעיהו לג) מלך ביפיו תחזינה עיניך. הכלה מפני איבה. והחיה תנעול את הסנדל דברי ר"א הוינן סברין מימר על סופה אשכח תני על כולהון: