לדלג לתוכן

תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבא ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ר' אבא ב)

[עריכה]

אמורא בא"י בדור החמישי וירד לבבל, וקיבל תורתו מר"ז כשביעית פ"ה ה"א פ"י ה"א, עירובין ספ"ה, יבמות פ"י ה"א ה"ב ה"ו, נדרים פ"ד ה"א, מכות פ"א ה"ב, גיטין פ"א ה"ד שאמר בשם ר"ז, ומר' ירמיה כשבת פי"ד ה"ג ששאל לר' ירמיה וביבמות פ"ג הי"ב אמר בשם ר' ירמיה. וכן מצינו שאמר בשם ר' אבא א) כב"ר פי"ג ס"ו.

בשם ר' אחא ע"ז פ"ב סה"ח. בשם ר' אמי פסחים נב. ובשם ר' ברכיה כב"ר פכ"ו ס"ח. בשם ר' מיישא גיטין פ"ב סה"ג. והיה חבירו דר' מני ב) וחולק עמו כקידושין פ"ג סה"ב, ושאל מר' מני כשבת פי"ז סה"ב. וכשגברו הגזירות בא"י ורבין וכל נחותי ירדו לבבל ,ירד גם הוא עמהם וישב עם אביי וכל גדולי הדור כמעילה ג: איתיביה ר"פ רב פפא לאביי — אישתיק כי אתא לקמיה דרי אבא א"ל וכו' ,ופשטיה הגמרא שר"פ בא לשאול מר' אבא, ובחולין צז: א"ל ר' אבא לאביי, וב"ק קב: א"ר אבא - מתקיף לה ר"ז רבי זירא - א"ל אביי, ובריש הוריות אמר אביי - א"ר אבא והא לא תנן הכי, ובחולין יד. א"ר אבא - א"ל אביי מי דמי, ובמנחות פט: חולק עם אביי ובנדרים נט. מתרץ קושיית רמי בר חמא.

ובדורות הראשונים ח"ב רל. ישער שזה ר' אבא הוא הנקרא בבבלי רבה או רבא בר מתנה והוא הנזכר סוף הוריות כשהוצרכו אחרי פטירת רב יוסף לריש בפומבדיתא היו שם אביי ורבא ור"ז ב) ורבה בו מתנה (הוא ר' אבא) כי בחרו בשני בבליים, ובשני גדולי הדור שבאו מא"י את ר"ז ור' אבא ע"ש בדבריו היקרים.

ונראה שזה ר' אבא הוא הנזכר כתובות פה: ההוא דאפקיד מטכסא בי רב דימי אחוה דרב ספרא שכיב רב דימי אתא לקמיה דר' אבא, וזה א"א להיות ר' אבא א) קודם שהלך לא"י כי אז לא הגיע עוד להוראה וכשבא כפעם בפעם לזמן קצר לבבל לא הורה שם, ולפי תואר השמות משמע שהמעשה היה בבבל לכן בל"ס בלא ספק הוא ר' אבא ב) ולכן אע"פ שאביי מלך אז, אבל ר' אבא שהביא תורתו מא"י והיה מגדולי הדור הורה הוראות בבואו לבבל. וזה ר' אבא מצינו ששאל מרבה בר מרי כסנהדרין קא. שגם הוא ירד לבבבל בזמן אביי ורבא וכמבואר בערכו. ובמבוא הירושלמי ערבב ר' אבא הראשון והשני יחד, ובירושלמי נזכר הרבה פעמים אך קשה מאוד לברר אם הוא הראשון או השני.