ירושלמי יבמות י א

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק י · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה ואם נטלה מזה ומזה תחזור והוולד ממזר מזה ומזה לא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאים לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה אין יורשיו של זה ולא יורשיו של זה יורשין כתובתה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין

הלכה א גמרא

כמה דתימר תמן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד ואמר אף הכא כן שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן והכא לא אחרים הטעו בה קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה ויקנסו בה אצל השני ולא יקנסו בה אצל הראשון אמר רבי יוחנן מריח ערוה נגעו בה מעתה לא תהא צריכה ממנו גט שנייא היא שנישאת לו דרך היתר שמואל אמר אומר אני שמא שילח לה גיטה ממדינת הים התיר רבי חגיי קומי רבי זעירא והתנינן אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לו אם אומר את שמא שילח לה גיטה ממדינת הים תהא אסורה לחזור לו אלא כרבי יוסי בן כיפר דרבי יוסי בן כיפר אמר מן האירוסין מותרת ולא מודי רבי יוסי בן כיפר שאם נתן לה האחרון גט פסלה מן הכהונה והתנינן אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה רבנין דקיסרין בשם רבי הילא כדי לברר איסורו של ראשון עד כדון ביודעת שהיא אשת איש לא היתה יודעת שהיא אשת איש נישמעינה מן הדא קטנה שהשיאה אביה נתגרשה והלכה והשיאה את עצמה וא"ר אילא תני תמן כל העריות אינן צריכות הימינו גט חוץ מאשת איש בלבד רבי עקיבה אומר אף אחות אשתו ואשת אחיו שנייא היא תמן בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת והכא לא שנייא בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת ולא פירות ואמר ר' אבינא שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל הדא דתימר בשאכל עד שלא בא הראשון אבל אם אכל משבא הראשון מוציאה ואם נטלה מזה ומזה תחזור הדא דתימר בשנטלה משבא הראשון אבל אם נטלה עד שלא בא הראשון כמה דלא מפקא מיניה כן לא מפקא מינה והוולד ממזר מזה ומזה ניחא דוולד ממזר מן השני הוולד ממזר מן הראשון רבי בא בשם רבי זעירא אמר דרבי עקיבה היא דרבי עקיבה אמר הכא על סוטתו הוולד ממזר המחזיר גרושתו משנישאת הוולד ממזר ר' יוסי בשם רבי הילא דברי הכל הוולד כשר כגיטה כן ממזירה מה נפק מן ביניהון נתן לה השני גט ואחר כך בא עליה הראשון על דעתיה דרבי בא בשם רבי זעירא הוולד ממזר כרבי עקיבה על דעתיה דרבי יוסי בשם רבי הילא דברי הכל הוולד כשר לא זה וזה מיטמא לה הדא היא דתני רבי חייה מטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מיטמא לאשתו פסולה אית תניי תני תצא בשלשה עשר דבר ואית תניי תני תצא בארבעה עשר דבר מאן דמר תצא בשלשה עשר דבר עבד במציאתה ובמעשה ידיה חדא ומאן דמר בארבעה עשר דבר עבד כל חדא וחדא מינהון חדא אמר רבי ירמיה לוייה שזינת אוכלת במעשר ותני כן לוייה שנשבית או שבא עליה אחד מן הפסולין לה לא כל הימנה לפוסלה לויים המזוהמין מאימן לא חשו להם משום ריח פסול והתנינן בת לוי מן המעשר אמר ר' יוסי תיפתר שבא עליה ישראל וילדה ממנו בן רבי ביסנא בשם רבי יהושע בן לוי כהנת שזינת אוכלת במעשר ולא מתניתא היא בת כהן מן התרומה הא במעשר אוכלת כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה אמר רבי נסא מיליהון דרבנן פליגין דאמר ר' הילא ר' שמעון בן יוסינא בשם רב הושעיה כהן שבא על גרושה והוליד בן ומת האב בתוך שלשים הבן חייב לפדות את עצמו לאחר שלשים יום חזקה שפדייו אביו ואם לאחרים הוא פודה לא כל שכן בנו ולא כבר תנינתה אין לה כתובה אמר רבי יוסי בן יעקב שלא תאמר בה קנסו ולא קנסו ביורשיה לפום כן צריך מימר אין לה כתובה סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל כך היא אסורה לאחיו של בועל יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו של בעל כך תהא אסורה לאחיו של בועל נישמעינה מן הדא האשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך והיה לה יבם כאן ויבמה ומת ואחר כך בא בעלה אסור בה ומותר בצרתה אסור בה ומותר באשת אחיו ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא הדא אמרה שצרת סוטה מותרת לאחיו של בועל אמר רבי יודה אתייא כרבנן דתמן דאמר ר' הילא ותניי תמן כל העריות אינן צריכות ממנו גט חוץ מאשת איש בלבד ר' עקיבה אומר אף אחות אשתו ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא הדא אמרה צרת סוטה מותרת לאחיו של בועל ברם כרבנן דהכא רבי אחייא אמר בשם רבי יוחנן הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הלכה אשת איש קנה בה ערוה וערוה פוטרת צרתה אמר רבי חנניה אפילו כרבנן דהכא אתייא היא בה קנסו ולא קנסו ביורשיה אמר רבי חנניה בריה דר' הילל אם כרבנן דתמן יהא מותר בה ר' זעירא בשם ר' יוחנן צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת ר"י בר אחא בשם רבי יוחנן כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה שמואל אמר גרושה עצמה מותרת לביתה מה פליג בגין דהוון עסקין בצרות לא אדכרין גרושות צרת סוטה למה היא אסורה רבי יוחנן אמר מריח ערוה נגעו בה רב אמר מפני שכתוב בה טומאה כעריות