ירושלמי יבמות י

יבמות פרק י: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י >>

מתוך: ירושלמי יבמות י א (עריכה)

הלכה א משנה

האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה ואם נטלה מזה ומזה תחזור והוולד ממזר מזה ומזה לא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאים לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה אין יורשיו של זה ולא יורשיו של זה יורשין כתובתה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין

הלכה א גמרא

כמה דתימר תמן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד ואמר אף הכא כן שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן והכא לא אחרים הטעו בה קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה ויקנסו בה אצל השני ולא יקנסו בה אצל הראשון אמר רבי יוחנן מריח ערוה נגעו בה מעתה לא תהא צריכה ממנו גט שנייא היא שנישאת לו דרך היתר שמואל אמר אומר אני שמא שילח לה גיטה ממדינת הים התיר רבי חגיי קומי רבי זעירא והתנינן אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לו אם אומר את שמא שילח לה גיטה ממדינת הים תהא אסורה לחזור לו אלא כרבי יוסי בן כיפר דרבי יוסי בן כיפר אמר מן האירוסין מותרת ולא מודי רבי יוסי בן כיפר שאם נתן לה האחרון גט פסלה מן הכהונה והתנינן אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה רבנין דקיסרין בשם רבי הילא כדי לברר איסורו של ראשון עד כדון ביודעת שהיא אשת איש לא היתה יודעת שהיא אשת איש נישמעינה מן הדא קטנה שהשיאה אביה נתגרשה והלכה והשיאה את עצמה וא"ר אילא תני תמן כל העריות אינן צריכות הימינו גט חוץ מאשת איש בלבד רבי עקיבה אומר אף אחות אשתו ואשת אחיו שנייא היא תמן בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת והכא לא שנייא בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת ולא פירות ואמר ר' אבינא שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל הדא דתימר בשאכל עד שלא בא הראשון אבל אם אכל משבא הראשון מוציאה ואם נטלה מזה ומזה תחזור הדא דתימר בשנטלה משבא הראשון אבל אם נטלה עד שלא בא הראשון כמה דלא מפקא מיניה כן לא מפקא מינה והוולד ממזר מזה ומזה ניחא דוולד ממזר מן השני הוולד ממזר מן הראשון רבי בא בשם רבי זעירא אמר דרבי עקיבה היא דרבי עקיבה אמר הכא על סוטתו הוולד ממזר המחזיר גרושתו משנישאת הוולד ממזר ר' יוסי בשם רבי הילא דברי הכל הוולד כשר כגיטה כן ממזירה מה נפק מן ביניהון נתן לה השני גט ואחר כך בא עליה הראשון על דעתיה דרבי בא בשם רבי זעירא הוולד ממזר כרבי עקיבה על דעתיה דרבי יוסי בשם רבי הילא דברי הכל הוולד כשר לא זה וזה מיטמא לה הדא היא דתני רבי חייה מטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מיטמא לאשתו פסולה אית תניי תני תצא בשלשה עשר דבר ואית תניי תני תצא בארבעה עשר דבר מאן דמר תצא בשלשה עשר דבר עבד במציאתה ובמעשה ידיה חדא ומאן דמר בארבעה עשר דבר עבד כל חדא וחדא מינהון חדא אמר רבי ירמיה לוייה שזינת אוכלת במעשר ותני כן לוייה שנשבית או שבא עליה אחד מן הפסולין לה לא כל הימנה לפוסלה לויים המזוהמין מאימן לא חשו להם משום ריח פסול והתנינן בת לוי מן המעשר אמר ר' יוסי תיפתר שבא עליה ישראל וילדה ממנו בן רבי ביסנא בשם רבי יהושע בן לוי כהנת שזינת אוכלת במעשר ולא מתניתא היא בת כהן מן התרומה הא במעשר אוכלת כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה אמר רבי נסא מיליהון דרבנן פליגין דאמר ר' הילא ר' שמעון בן יוסינא בשם רב הושעיה כהן שבא על גרושה והוליד בן ומת האב בתוך שלשים הבן חייב לפדות את עצמו לאחר שלשים יום חזקה שפדייו אביו ואם לאחרים הוא פודה לא כל שכן בנו ולא כבר תנינתה אין לה כתובה אמר רבי יוסי בן יעקב שלא תאמר בה קנסו ולא קנסו ביורשיה לפום כן צריך מימר אין לה כתובה סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל כך היא אסורה לאחיו של בועל יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו של בעל כך תהא אסורה לאחיו של בועל נישמעינה מן הדא האשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך והיה לה יבם כאן ויבמה ומת ואחר כך בא בעלה אסור בה ומותר בצרתה אסור בה ומותר באשת אחיו ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא הדא אמרה שצרת סוטה מותרת לאחיו של בועל אמר רבי יודה אתייא כרבנן דתמן דאמר ר' הילא ותניי תמן כל העריות אינן צריכות ממנו גט חוץ מאשת איש בלבד ר' עקיבה אומר אף אחות אשתו ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא הדא אמרה צרת סוטה מותרת לאחיו של בועל ברם כרבנן דהכא רבי אחייא אמר בשם רבי יוחנן הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הלכה אשת איש קנה בה ערוה וערוה פוטרת צרתה אמר רבי חנניה אפילו כרבנן דהכא אתייא היא בה קנסו ולא קנסו ביורשיה אמר רבי חנניה בריה דר' הילל אם כרבנן דתמן יהא מותר בה ר' זעירא בשם ר' יוחנן צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת ר"י בר אחא בשם רבי יוחנן כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה שמואל אמר גרושה עצמה מותרת לביתה מה פליג בגין דהוון עסקין בצרות לא אדכרין גרושות צרת סוטה למה היא אסורה רבי יוחנן אמר מריח ערוה נגעו בה רב אמר מפני שכתוב בה טומאה כעריות

מתוך: ירושלמי יבמות י ב (עריכה)

הלכה ב משנה

רבי יוסי אומר כתובתה על ניכסי בעלה הראשון רבי לעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה רבי שמעון אומר ביאתה וחליצתה מאחיו הראשון פוטרות צרותיהן ואין הוולד ממנו ממזר נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו נישאת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן ושלא על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן ייפה כח של בית דין שפטורה מן הקרבן הורוה בית דין להינשא וקילקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא להינשא

הלכה ב גמרא

רבי בא רב המנונא ורבי זעירא תריהון אמרין זהו ראשו של פרק מה אמר רבי יוסי בשאר כל הדברים נישמעינה מן הדא ר' יוסי אומר כל שהוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו ואמר רבי בא רב המנונא ור' זעירא תריהון אמרין זהו ראשו של פרק הדא אמרה לא חלוק רבי יוסי בשאר כל הדברים מה א"ר לעזר בכתובה מה אם דברים שנפלו דרך איסור את אומר זכאי כתובה שנפלה לו דרך היתר לא כל שכן מסתברא דר' לעזר יודי לרבי יוסי ר' יוסי לא יודי לרבי לעזר רבי יוסי ור' לעזר יודון לר' שמעון ר' שמעון לא יודי לרבי יוסי ור' לעזר הדא אמרה על דרבי שמעון ביאה פסולה פוטרת לא מסתברא דלא ניסת ברשות מותרת שלא ברשות אסורה אמר רבי יוחנן דברי ר' שמעון עשו בית דין הורייתן כזדון איש ואשה נישאת שלא ברשות כשגגת איש ואשה אמר ר' יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת התיב ר' חגיי קומי ר' יוסי ויהא כן בהורייה בשהורו מותר לבוא על אשת איש ולא עקירת גוף הוא בשהורו עד חמש שנים אסורה מיכן ואילך מותרת ויהא כן בקילקול הקילקול דומה לאכילת חלב ודם בשהורו מותר לאכול חלב ודם

מתוך: ירושלמי יבמות י ג (עריכה)

הלכה ג משנה

האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ובאו ואמרו מת בעליך ואח"כ מת בנך ונישאת ואח"כ אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והוולד הראשון והאחרון ממזר

הלכה ג גמרא

מה את עבד כעידי מיתה או כעידי גירושין אין תעבדינה כעידי מיתה פליגא על רבנן דתמן אית תעבדינה כעידי גירושין פליגא בין על רבנין דהכא בין על רבנין דתמן אמר ר' יוחנן ותני כן שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת לא תינשא ואם נישאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה לא תינשא ואם נישאת תצא תמן אמר לא שנייא היא מיתה היא גירושין לא תינשא ואם נישאת לא תצא על דעתיה דרבנין דתמן ניחא היא מיתה היא גירושין על דעתיה דרבנן דהכא מה בין מיתה מה בין גירושין ר' זעירה אמר לה סתם רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר הדעת מכרעת בעידי מיתה מאחר שאילו יבוא הוא מכחיש אמר רבי חזקיה רבנן דתמן כדעתין כמו דרבנן דתמן אומר בשעה שיצאת בעידות ברורה יצאת בו כן רבנין דהכא אמרין בשעה שניסית בעידות ברורה ניסית אמר רבי יוסי מסתברא דלא מחלפא שיטתין דרבנן דתמן לא מודיי רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה שנים אומרים מת אביה מתוכה ושנים אומרים לא מת אביה מתוכה שהשדה בחזקת של ראובן אילו אמרו שנים נתקדשה נתגרשה ונישאת ושנים אומרים לא נתגרשה לא תצא יאות מתניתא פליגא על ר' יוחנן שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה לא תינשא ואם נישאת לא תצא אמר רבי הושעיה פתר לה רבי יוחנן שנים אומרים נתקדשה ונתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה לא תינשא ואם נישאת לא תצא מה בינא לקדמיתא תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש מתניתא פליגא על רבי יוחנן שנים אומרים נשבית והיא טהורה ושנים אומרים נשבית והיא טמיאה לא תינשאה ואם נישאת לא תצא אמר רבי יוסי מאחר שאילו אומרים טהורה ואילו אומרים טמיאה כמי שאילו אומרים נשבית ואילו אומרים לא נשבית ואנו כחיין מפיה שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה רבי יונה מדמי לה לחלבין אילו שנים אומרים פלוני אכל חלב ושנים אומרים לא אכל חלב שמא אינו מביא אשם תלוי מספק והכא יתן גט מספק אמר ליה רבי יוסי לא תדמינה לחלבין שכן אפילו אמר ליבי נוקריני מביא אשם תלוי מתניתא פליגא על רבי יוסי שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה לא תינשא וסיפא פליג על רבי יונה אם נישאת תצא אמר ר' מנא לא דרבי יוסי אמר תינשא ולא דר' יונה אמר אם נישאת תצא לא אמר לה אלא לא תדמינה לחלבים שאפילו אמר ליבי נוקריני מביא אשם תלוי

מתוך: ירושלמי יבמות י ד (עריכה)

הלכה ד משנה

אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך ונתייבמה ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והוולד הראשון והאחרון ממזר

הלכה ד גמרא

לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם והוא יבמה שנישאת בלא חליצה רבי ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים רבי יודה בר פזי בשם ר' יוחנן תצא רבי יוסי בשם ר' הילא תצא רבי יוסי שאיל לר' פינחס היך סבר רבי אמר ליה כרבי ירמיה אמר ליה חזור בך דלא כן אני כותב עליך זקן ממרא אמר רבי זבידא מתניתא מסייע לרבי יוחנן תצא מזה ומזה ושלשה עשר דברים בו כדברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה רבו וחכמים אומרים אין ממזר ביבמה לא אמר אלא אין ממזר ביבמה הא לצאת תצא והתנינן תצא ואמר רבי יוחנן תצא

מתוך: ירושלמי יבמות י ה (עריכה)

הלכה ה משנה

אמרו לה מת בעלך ונישאת ואחר כך אמרו לה קיים היה ומת הוולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואחר כך בא בעלה מותרת לחזור לו אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה זה מדרש דרש רבי לעזר בן מתיה (ויקרא כא) אשה גרושה מאישה לא מאיש שאינו אישה

הלכה ה גמרא

רבי יוחנן בשם רבי ינאי אין לה אלא משום זיהום כהונה ואין בית דין מזהמין אותה מה את מקיים לה בעד אחד או בשני עדים אין תקיימינה בעד אחד נמצאת אומר עד אחד מתירה ליבם אין תקיימינה בשני עדים הוה פליגא על רב דאמר רב נחמן בשם רבי יעקב בשם רב נישאת על פי שנים אפילו דהוא אתי אמר לה לית תני ומניין שאין קידושין תופסין באשת איש רבי אימי בשם רבי ינאי (דברים כד) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר כשתצא מביתו יהא לה הויה אצל אחר ומניין שאין קידושין תופסין בכל העריות רבי תנחומא בשם רב הונא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ומה תלמוד לומר אחר פרט לפרשת עריות

מתוך: ירושלמי יבמות י ו (עריכה)

הלכה ו משנה

מי שהלכה אשתו למדינת הים באו ואמרה לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך באת אשתו מותרת לחזור לו הוא מותר בקרובות שנייה והשנייה מותרת בקרוביו ואם מתה הראשונה מותר בשנייה אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה הוולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר רבי יוסי אומר כל שהוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה מאביה מתה ונשא את אחותה מאמה מתה ונשא את אחותה מאביה מתה ונשא את אחותה מאמה מותר בראשונה ובשלישית וחמישית ופוטרות צרותיהן ואסור בשניה וברביעי' ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה ואם בא על השנייה לאחר מיתת הראשונה מותר בשנייה וברביעית ופוטרות צרותיהן ואסור בשלישית ובחמישית ואין אחת מהן פוטרת צרתה

הלכה ו גמרא

כתיב (במדבר ה) ושכב איש אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיב' אחרת אוסרתה ואמר אף הכא (שם) תחת אישך פרט לאונסין אמר רבי מתנייה גזרו על דבר שהוא מצוי ולא גזרו על דבר שאינו מצוי דרך האיש לצאת למדינת הים אין דרכה של אשה לצאת למדינת הים תני אמר רבי יודה מודין בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפסל את אשתו ועל מה נחלקו בבא על אחות אשתו שב"ש אומרים פסל ובית הלל אמרו לא פסל חברייא בשם רבי יוחנן טעמא דרבי יודה (ויקרא כ) באש ישרפו אותו ואתהן מה אנן קיימין אם לענין שריפה אין נשרפת אלא אחת אלא אם אינו עניין לשריפה תניהו ענין לאיסור עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני ר' ישמעאל באש ישרפו אותו ואתהן הוא ואת שנייא והיו בית שמאי דנין מה במקום שבא איסור הקל על איסורה הקלה אסר את אוסריו כיון שבא איסור החמור על איסורה החמורה אינו דין שנאסור את אוסריו והיידין איסור קל אמר רבי יוחנן ראשה דפירקא וההן נוקל אינו אלא חומר שנייא היא שנישאת לו דרך היתר רבי הושעיה רבה אמר במחזיר את גרושתו משנישאת היא מתניתא למה לי משנישאת אפילו משנתארסה בגין דרבי יוסי בן כיפר דר"י בן כיפר אמר מן האירוסין מותרת רבי ליעזר אומר ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא עשה בה אחד מהן מאמר ואח"כ בא עליה השני למה לי עשה בא מאמר אפילו לא עשה בה מאמר למה לי בא עליה אפי' לא בא עליה בגין בית שמאי בגין רבי שמעון דתני אמר רבי שמעון לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על אחות אשתו שלא פסל את אשתו ועל מה נחלקו בבא על חמותו שבית שמאי אומרים פסל ובית הלל אומרים לא פסל והיו בית הלל דנין האיש מותר בכל הנשים והאשה מותרת בכל האנשים קידש' הוא אסרה והיא אסרתו מרובה איסור שאסרה מאיסור שהיא אוסרתו שהוא אוסרה לילך להינשא לאיש זר והיא לא אסרתו אלא על קרובותיה בלבד והרי הדברים קל וחומר מה אם היא שאיסורה איסור מרובה ושגגה עליו באיסורה ולא נאסרה אלא למותר לה הוא שאיסורו איסור ממועט ושגג באיסורו אינו דין שלא יהא אסור אלא למותר לו הדין דין בשוגג במזיד מניין תלמוד לומר אותה אותה שכיבתה אוסרתה אין שכיבת אחרת אוסרתה אימי אבוי דשמואל בר אימי בשם רב יהודה הלכה כר"ש אתא עובדא קומי ר' מנא ואפיק לה דהוא סבר כר"י אלא שהיתה מתרגלת לבוא אצלו ר' בא ורב המנונא ורבי זעירא תרויהון אמרין זהו ראשו של פרק מה אמר ר' יוסה בשאר כל הדברים נישמעינה מן הדא רבי יוסי אומר כל שהוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו ואמר רבי בא ורב המנונא ורבי זעירא תרויהון אמרין זהו ראשו של פרק ר' הילא בשם רבי שמעון בן לקיש אחות אשתו נשואה הואיל והוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו ואחות אשתו פנויה הואיל ואינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו דמר רבי הילא בשם ר' שמעון בן לקיש צריכה הימנו גט והיך עבידא גבר אית ליה ברתא וחורגא ואינתו אית לה ברתה וחורגה ואסבון דין לדין ואולידון ברתא משריי מן חורגתא דאיתתא

מתוך: ירושלמי יבמות י ז (עריכה)

הלכה ז משנה

בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחים ואחים פוסלין על ידו אלא שהוא פוסל תחילה ואחין פוסלין תחילה וסוף כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל על ידי אחים בא עליה אחים עשו בה מאמר נתנו גט או חלצו פסלו על ידיו

הלכה ז גמרא

הא בסוף אינו פוסל אלא לאחר מאמרו אבל לאחר ביאתו פוסל אלא שהוא פוסל בדבר אחד והן פוסלין בארבעה דברים כיצד בן תשע שנים ויום אחד (שמות כא) ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה אינו מייעדה לאחין אלא אם אמרת בבן וייעדנה לאחין מקל וחומר מה אם הבן שאינו קם תחתיו לחליצה ולייבום הרי הוא מייעדה לו אחיו שהוא קם תחתיו לחליצה ולייבום אינו דין שייעדנה לו תלמוד לומר ואם לבנו ייעדנה הוא מייעדה אינו מייעדה לאחיו לא אם אמרת בבן שהוא קם תחתיו בשדה אחוזה תאמר באחיו שאינו קם תחתיו בשדה אחוזה הואיל ואינו קם תחתיו בשדה אחוזה אינו דין שייעדנה לו תלמוד לומר ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לאחיו ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לבן בנו שמואל בר אבא בעא קומי רבי זעירא בפרשת נחלות את עבד בן בן כבן והכא לית עבד בן בן כבן אמר ר' זעירא מאן דמר לי הדא מילתא אנא משקי ליה קונדיטון התיב ר' תנחום הרי פרשת נחלות הרי עשיתה אח כבן ושאר כל הקרובים כבן ואין את עושה בן בן כבן התיבון רבנן דקיסרין הרי פרשת טמאות הרי עשיתה אח כבן ושאר כל הקרובים כבן ואין את עושה בן בן כבן אמר הא אזיל קונדיטון ואם לבנו ייעדנה לדעת אמר רבי יוחנן לית כאן לדעת אמר רבי יעקב בר אחא כן אית כאן כרבי יוסי בי רבי יהודה אמר רבי שמואל בר אבודמא אפילו תימר אית כאן כר' יוסי בי רבי יהודה לא קטן הוא אם לבנו ייעדנה לדעת רבי יוחנן אמר מייעדנה בין לבנו הגדול בין לבנו הקטן בין לדעת בין שלא לדעת ר' שמעון בן לקיש אמר אינו מייעדנה אלא לבנו הגדול בלבד לדעת בן תשע שנים ויום אחד עושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט על דעתיה דרבי יוחנן דהוא פתר לה בייעודין ניחא ייעודין שיש לו קניין בה עושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דהוא פתר לה בנישואין תהא פטורה מן החליצה ומן הייבום והתנינן נשא אשה ומתה הרי זו פטורה אמר ר' אבין אתיא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי ר' יהודה ותני כן בן תשע שנים ויום אחד עד בן שתים עשרה ויום אחד שהביא שתי שערות הרי זו שומא רבי יוסי בי רבי יהודה אומר הרי אילו סימנין רבי יעקב בי רבי בון בשם רבי יוסי בן חנינה והן שעמדו בו בשעת סימנין ר' יוסה בעי עמדו בו בשעת סימנין למפריעו הוא נעשה איש או מיכן ולבא רבי אבון פשיטא ליה למפריעו הוא נעשה איש כל שכן לבא די פתר הדא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי רבי יהודה ולמה לית רבי יוסי פתר הדא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסה בי רבי יהודה אמר רבי מנא דהיא צריכה ליה רבי יוסי בעי עמדו בו בשעת סימנין למפריעו נעשה איש או מיכן ולהבא ניחא אלמנה וגרושה תיפתר שבא עליה משהגדיל נתן לה גיטו חליצה תיפתר שבא עליה ומת וחלצו לה אחין ועל ידיו היא נעשית חלוצה מעתה אפילו פחות מתשע אמר רבי שמואל בר אבודמא וכיני אלא בגין דתנא כולהון תשע תנא אף הוא עמהון רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי מאחז למד רבי יוסי ברבי יודה דתני אחז הוליד בן תשע והרן בן שש וכלב בן עשר כמ"ד הוא כלב בן חצרון הוא כלב בן יפונה

מתוך: ירושלמי יבמות י ח (עריכה)

הלכה ח משנה

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואח"כ בא אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד עליה פסל על ידיו ר' שמעון אומר לא פסל בן תשע שניום ויום אחד שבא על יבמתו ואחר כך בא על צרתה פסל על ידי עצמו רבי שמעון אומר לא פסל בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת נשא אשה ומת הרי זו פטורה בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השנייה או חולצת או מתייבמת והראשונה חולצת ולא מתייבמת רבי שמעון אומר מייבם לאי זו שירצה וחולץ לשנייה אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות

הלכה ח גמרא

שמואל אמר דברי רבי מאיר עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול וכמה דאת אמר עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול ודכוותה נעשה חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול ורבנין אמרין אין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום ולמה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת בין שלא לדעת נעשה חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול וחליצה בגדול אינה פוטרת אלא לדעת אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין שמא אינה מתייבמת תני ר' חייא אשת מת אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים שניה למה אינה מתייבמת אמר רבי לעזר דר"מ היא דאמר ר' מאיר כל שאינו מייבמני אין מייבם צרתו אמר רבי יוחנן מיני שמעה רבי אלעזר ואמרה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע הראשונה משהגדיל השנייה או חולצת או מתייבמת הראשונה חולצת ולא מתייבמת הכא איתמר חולצת והכא איתמר מתייבמת הן דתימר חולצת רבי מאיר ורבי שמעון והן דתימר מתייבמת רבי שמעון ורבנן פשיטא הדא מילתא פחות מבן עשרים שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערו' מיכן והילך הוא איש מה פליגין בבן עשרים שמואל אמר למפריעו הוא נעשה איש רב אמר מיכן והילך הוא איש מתניתא פליגא בין על דין בין על דין הסריס אינו נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן ויתיר בו שמא יביא שתי שערות בתוך שלשה חדשים כמאן דמר אין מקבלין התרייה על הספק מתניתא פליגא על שמואל אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן שתים עשרה שנה ויום אחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות למפריעו נעשה איש כמה דתימר בן תשע שנים ויום אחד ועד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש ודכוותה בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות מיכן והילך הוא נעשה איש מה עבד לה שמואל פתר לה סמוך לעשרים שנה