ירושלמי נדרים ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ד · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


משנה א[עריכה]

אין בין המודר הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש המודר הנאת מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה וריחים ותנור אבל משאיל לו חלוק וטלית נזמים וטבעות וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור:‏

גמרא[עריכה]

הא דבר שעושין בו אוכל נפש אסור ולא ממאכל נדר אמר רשב"ל כיני מתניתא אין בין מודר הנייה מחבירו למודר הניית מאכל מחבירו תניי דבית ר' כן המודר הניית מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה ריחים ותנור תני אבל משאילו כוסות וקערות ותמחויין שאינן מהנין את האוכל אבל מכנסין את האוכל לפסים וקדירות אסור לטחון ולדרוך אסור לקצור צריכא ולבצור צריכא הניית מהו תני אבל משאילו קורדום הוינן סברין מימר בקורדום של בקעי' תיפתר בקורדום של מכוש ולית שמע מינה כלום ר' אבונא אמר ר' ירמיה בעי אהן יוסטה מכיון די מרחק וחשר בה קמחא אסור מישאל ליה ר' בא בשם ר' זעירא שהוא כנותן לו מעות ליקח בהן ככר ר' בון בר חייה בעי מעתה אסור להשאיל לו מעות שהוא כנותן לו מעות ליקח בו ככר ר' אבינא אמר ר' ירמיה בעי אילון קוזמידייא דאית עליהון אסור מישאל לון:‏