ירושלמי עבודה זרה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת עבודה זרה · פרק ב · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ח משנה[עריכה]

אילו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו הפת והשמן שלהם ושלקות רבי ובית דינו התירו בשמן כבשים שדרכן לתת בהן יין וחומץ וטרית טרופה וציר שאין בה דגה והחילק וקורט של חלתית ומלח סלוקנתית הרי אילו אסורין ואין איסורן איסור הנאה

הלכה ח גמרא[עריכה]

חלב הנכרי למה הוא אסור רבי בא בר רב יהודה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי חלב הנכרי למה הוא אסור משום גילוי ויעמיד אמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני האירס הנתון בין הנקבים ותני כן שלשה אירסים הן אחד צף ואחד שוקע ואחד דומה לשבכה פעלייא הוון בחקלי איתגליית קולתא דמייא אשתון קמייא [ולא מייתין] ואנכון תננייני ומייתין אני אומר אירס שוקע היה ביומוי דרבי ירמיה איתגליין גיגייתיה דסדרא רובא אישתון קומייא ולא מיתו אינכון תינייני ומיתו אני אומר ארס שוקע היה ותניא כן אבטיח שניקרא ואכלו ממנו עשרה בני אדם וכן יין שנתגלה ושתו ממנו עשרה בני אדם אסור לוכל ולשתות אחריהן אני אומר אירס שוקע היה א"ר ירמיה חלב הנכרי למה הוא אסור משום תערובת בהמה טמאה ותני כן ישראל יושב בעדר והנכרי חולב ומביא לו ואינו חושש פיתן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יונתן פת מהלכות של עימעום היא כך אני אומר מקום שפת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת נכרים אסורה ועימעמו עליה והתירוה או מקום שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת נכרים מותרת ועימעמו עליה ואסרוה אמר רבי מנא וכי יש עימעום לאיסור ופת לא כתבשילי נכרים הוא כך אנו אומרים מקום שאין תבשילי ישראל מצוין בדין הוא שיהו תבשילי נכרים מותרים אלא כיני מקום שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת נכרים אסורה ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא כדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטר ולא עבדין כן אמר קומי רבי חייה רובה תני ר"ש בן יוחי כן אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגו מה מים לא נשתנו מברייתן אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו התיבון הרי מוטליא ופנקריסין וקובטיות וקליות וחמים שלהן הרי אילו מותרין ניחא כולהון שהן יכולין להישרות לחזור לכמות שהיו קליות למה רבי יוסי בי רבי בון בשם רב כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא בחי אין בו משום בישולי נכרים עם הפת יש בו משום בישולי נכרים מה מקיים רבי חייה רובה אוכל תשברו מאתם באוכל תשברו האכלתו שברתו אם היה קשה עליך באוכל תשברו ואם לאו הרבה עליו כסף אמרין כן הוה רבי יונתן עביד כד הוה בר נש רב עליל לקרתא הוא משלח ליה איקלין דאין אתא דין דיתם או דין דארמלא ישכח אפין מפייסא מי אסר את השמן רב יהודה אמר דניאל אסרו וישם דניאל על לבו וגו ומי התירו רבי התירו ובית דינו בשלשה מקומו נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו בגיטין ובשמן ובסנדל וקרו ליה בי דינא דשרו מישחא כל ב"ד דשרו שלשה דברים נקרא בי דינא שריא אמר רבי יודן בית דינו חלוק עליו בגיטין מהו שתהא מותרת להינשא רבי חגיי אמר מותרת להינשא רבי יוסי אמר אסורה להינשא רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי חנינה ואמרי לה בשם רבי יהושע בן לוי שהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין אשכח שמלאי הדרומי יתיב דרש רבי ובית דינו התירו בשמן אמר שמואל אכל רב לא קביל עליה מיכול אמר ליה שמואל אכול דלא כן אנא כתב עליך זקן ממרא אמר ליה עד דאנא תמן אנא ידע מאן ערר עליה שמלאי הדרומי אמר ליה מר בשם גרמיה לא בשם ר יודן נשייא אטרח עלוי ואכל רבי יוחנן בעי ולא כן תנינן שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמניין ורבי ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחביריו רבי יוחנן כדעתיה אמר רבי יוחנן מקובל אני מר לעזר בי ר צדוק שכל גזירה שבית דין גוזרין ואין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזירה בדקו ומצאו בגזירתו של שמן ולא מצאו שקיבלו רוב ציבור עליהן ביצה צלויה שלהן בר קפרא שרי חזקיה אסר עד כדון בשנצלית לדעת נצלית שלא לדעת נישמעינה מן הדא מעשה שנפלה דליקה באשת קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו אתא עובדא קומי רבי מנא ואסר א"ר אבהו משום תערובת חגבין טמאים א"ר יוסי בי רבי בון והדא מן חמירתא דרבן רב נחת לתמן חמתון מקללין וחמר עליהון חד בר נש הוה טעין קופד מהלך בשוקא אתת דייתא וחטפתא מן ידיה אתר תותיה אזל בעי מיסביניה א"ל רב אסור לית דנא אמר דנבילה הות טעינא ואתר תתה ונסיבת דין תחותוי חד בר נש אזל בעי משזגה איסקופתה גו נהרא אנשיתה וסלק ליה אזל בעי מיסביניה א"ל רב אסור לך דנא אמר ההיא שטפה נהרא ואייתי חורי דנבילה תותיה תורמוסין שלהן מה הן רבי אוסר גניבה מתיר אמר רבי נאי זקן והוא זקן אני עלת על ליבי לאסור והוא עלת על דעתו להתיר רבי מנא בר תנחום אזל לצור והתיר תורמוסין שלהן רבי חייא בר בא אזל לצור ואשכח לרבי מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין שלהן אתא גבי רבי יוחנן א"ל מה מעשה אירע לידך אמר ליה אשכחית לרבי מנא בר תנחום שהליר תורמוסין שלהן א"ל ולא פגעת ביה א"ל אדם גדול הוא והוא יודע למתק את הים גדול אמר לו לאו בני חשבון מים הוא יודע ובשעה שהמים מקלסין את בוראן הן מתמתקין א"ר יצחק בר לעזר בא לומר גנייו ואמר שבחו א"ר יוסי בי רבי בון חשבון גדול הוא רבי זכאי דאלכסנדריאה הוה ידע לה אמר ואילו בעית ילפתה מיניה הלוט שלהן מהו נישמעינה מן הדא רבי אמי סלק עם רבי יודן נשייא לחמתא דגדר והתיר חלוט שלהן רבי בא בר ממל בעי מהן בין חלוט לתורמוסין א"ר יוסי חלוט מחוסר מעשה ידי האור הוא תורמוסין אינן מחוסר מעשה ידי האור הוא חוורנס אין בו משום בישולי נכרים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין רבי בא בשם רב אחי מרטיסה אין בו משום בישולי נכרים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין ר יוסי בי ר בון בשם רב הונא כל אוכל שהוא נאכל חי כמות שהוא אין בו משום בישולי נכרים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין