תולדות תנאים ואמוראים/א/אמימר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



אמימר[עריכה]

מי היו אבותיו לא נמצא בשום מקום ואך זאת יודע לנו שהיה יליד נהרדעא כאשר העיד בעצמו ב"מ טז: לה., ב"ב לא. שאמר אנא מנהרדעא אנא.

רבו היה רבא וכדמצינו שאמר משמיה דרבא קידושין י., חולין מו:, ובקידושין עג: משמע שהיה כבר בימי רבא גדול מדור שאמרו שם אמר אמימר האי פירא דסופלי יש בו משום אסופי וכו' אמר רבא ובשני רעבון אין בו משום אסופי והס"ד דגמרא שדברי רבא קאי אדברי אמימר, וזה יען כשישב לפני רבא היה כבר גדול הדור וכשאמר הדין לפני רבו רצה לתקן דבריו.

וכן מצינו שקיבל מסבי דפומבדיתא כעירובין פ., ע"ז מח. שאמר אמימר אמרו לי סבי דפומבדיתא (ואין הכונה שראה עוד את רב יהודה שהרי רב יהודה נפטר שנת תר"י לשטרות אבל הכונה סבי דישיבת רב יהודה ולכן פירש"י בעירובין עט: סבי דפומבדיתא, רב יהודה וישיבתו).

וכן קיבל מרב זביד מנהרדעא כב"מ עג: אמר אמימר אמריתא לשמעתא קמיה דרב זיבד מנהרדעא, וכן קידושין עב: אמימר שרא - משום דשמיע ליה מרב זביד מנהרדעא, ובכתובות סג: כלתיה דרב זביד אימרדה - יתיב אמימר ומר זוטרא ורב אשי ויתיב רב גמדא גבייהו א"ל משום דרב זביד גברא רבה הוא מחנפיתו ליה, וזה רב זביד בלי ספר הוא רב זביד מנהרדעא.

וכן אמר משמיה דרב זביד (שמלך בפומבדיתא ונפטר תרצ"ו, אדרש"ג ח"ג פ"ג) כחולין נא:.

משמיה דרב חמא (שמלך בנהרדעא ונפטר תרפ"ח), כתובות פו..

משמיה דרב יוסף כתובות ק..

משמיה דרב דימי מנהרדעא חולין נא:.

משמיה דר"נ חולין מח:.

משמיה דר"פ חולין ח:. ואע"פ שכולם היו תלמידי דרבא כרב זביד ור"פ ורב חמא אבל כולם היו תלמידי דרבא הראשונים והיו זקנים הרבה מאמימר לכן אמר בשמם.

ואע"פ שלא נזכר באגרת דרש"ג שאמימר היה ריש מתיבתא, זה יען שמפטירת רבא עד מלוכת רב אשי לא היתה ישיבה כללית ואך נתחלקה הישיבה לשתים כאשר יאמר רש"ג באגרתו ח"ג פ"ג, ובכל עיר ועיר היה קיבוץ ת"ח גדולים כמו רב כהנא רבו דרב אשי בפום נהרא ור"פ בנרש ורגב"י בפומבדיתא וכן בי רב זביד ועוד. וכן היה עם אמימר שהוא היה הריש בנהרדעא כמפורש ברכות יב. אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא. וכן סוכה נה. אתקין אמימר בנהרדעא, וכן ר"ה לא:, ההיא איתתא דאזמנוה לדינא קמיה דאמימר בנהרדעא אזל אמימר למחוזא, ובלי ספק שגם העיר מחוזא היתה תחת ממשלתו והיה הולך שם לעתים קבועות לדין ולהורות, וזה שמצינו שבת צה. אמימר שרא זילחא במחוזא.

וגם נהג ישיבה גדולה כביצה כה: שאמרו אמימר ומר זוטרא מכתפי להו בשבתא דרגלא. וידוע שכבוד זה היו נותנין אך לריש מתיבתא. (ומר זוטרא היה באמת ריש מתיבתא בפומבדיתא ונפטר תשכ"ז כמבואר באגרת דרש"ג ח"ג פ"ג אך יותר נראה גרסת דק"ס שגורס מרימר ומר זוטרא).

ובישיבתו הגדולה התקבצו כל גדולי הדור שכמה מהן היו אח"כ ראשי מתיבתות, כמר זוטרא ורב אשי שמצינו אותן שלשתן תמיד ביחד וקא חשיב אמימר ומר זוטרא ורב אשי כברכות מד: נ: נה:, שבת נ:, פסחים קג:, כתובות סא. סג:, ב"מ כב., נדה כ., ורב אשי קיבל הרבה מאמימר כמנחות לז: יתיב רב אשי קמיה דאמימר וקראו מר, בעי מאמימר כביצה כב., הקשה לאמימר ר"ה לא:, מו"ק כ:, מגילה ז:, ב"ק ע., חולין נ:, וכן צ"ל חולין קז. ושם רב ששת הוא ט"ס.

וכן הקשה לאמימר כתובות כא: פג: צז., גיטין מ., ב"מ סה:, ב"ב יג: קסה., חולין נג: נח. סב. ואמימר השיב לו לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי, ובעירובין לט: אמר רב אשי לדידי אמר אמימר וכו'. ובשבועות ל: רב יימר ידע סהדותא למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר - א"ל רב אשי לאמימר וכו', ומזה ראינו בפירוש שאמימר היה הריש וכולם באו לדין לפניו ורב אשי ישב לפניו.

ומו"ק כ. איתא בפירוש שרב אשי ישב לפניו בהיות לאמימר כבר בני בנים, ואז שאל ממנו.

וכן רב אחא בריה דרבא היה תלמידו כפסחים קג: שאמימר ומר זוטרא ורב אשי הוה יתבי בסעודה וקאי עליהו רב אחא בריה דרבא (ופרש"י משמש עליהן), וביבמות מה: א"ל רב אחא בריה דרבא לרבינא איקלע אמימר לאתרין וכו'. ובב"ב קכד. רב אחא בר רב אמר כן, וצ"ל בר רבא, דק"ס. (והוא הוה הריש מתיבתא בפומבדיתא ונפטר תש"ל).

רב גביהא מבי כתיל (שמלך בפומבדיתא ונפטר תשמ"ד) כביצה כג. והיו שם כולם ביחד אמימר ורב אשי ורב גביהא מבי כתיל.

רב גמדא ישב קמיה דאמימר ומר זוטרא ורב אשי ככתובות סג:.

רב הונא בר נתן שהיה הריש גלותא בזמן רב אשי היה תלמידו דאמימר כב"ב נה., וזבחים יט. אמר כי אתאי קמיה דאמימר, ובגיטין יט. אמר הכי אמר אמימר, ובקידושין כב: אמימר שרי ליה למינסב איתתא מחוזנייתא, וב"ב נה. אמר קשי בה אמימר.

רב מניומי בריה דרב ניחומי אמר כתובות סט. הוה קאימנא קמיה דאמימר.

רב מרדכי ישב עמהם כשבת נ:.

מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא אמרו לרב אשי איקלע אמימר לאתרין - ש"מ תלת, שלמדו ממנהגו ג' הלכות כפסחים קז., ומזה אנו רואין בפירוש שסתם אמימר אינו בר ינוקא בן רב חסדא.

רב מרי בר רחל אמר לרב אשי הכי אמר אמימר יבמות צב:.

וגם רבינא שהיה גדול הדור בימי רבא הקשה לאמימר כשבועות ד:, וכן ערכין כב. מרימר (צ"ל אמימר) אגבי כתובה - א"ל רבינא וכו'. ובחולין נח. חולקין רבינא עם רב אחא בדברי אמימר.

וה' ברכו בבן יקיר בשם מר שישב לפני רב אשי כסוכה לב: מא:, וסיבת מיתתו היתה ע"י כאשר יסופר ב"מ סח. אמר מר בר אמימר לרב אשי אבא עביד הכי א"ל רב אשי תינח היכי דאיתיה לדידיה אי שכיב ונפל שטרא קמי יתמי מאי, הוי כשגגה שיוצא מלפני השליט ונח נפשיה דאמימר.

ובסה"ד ערבו ביחד עם אמימר בר ינוקא שנהרג לג' שנים אחרי פטירת רב אשי כמבואר באגרת דרש"ג ח"ג פ"ד.

והחכם גרעץ בח"ב צד 448 יאמר שאמימר ישב על כסא רב אשי בשנת תשל"ח, ואל ראה הגמרא ב"מ סח. שמפורש שנפטר לפני רב אשי.