כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום: מלת כי ענינה: כאשר, כמו (דברים ד כה): כי תוליד בנים, והדומים לו.
ואמר: כאשר שתקתי וחשבתי בעצמי בלו עצמי מרב דאגתי, ואני שואג עליהם כל היום.
(ג-ד) "כי", עתה מתחיל לבאר הדבר ואיך קשה מאד הפשע של כסוי חטאה, שהלא "כל זמן שהחרשתי" ולא התודיתי על חטאותי "בלו עצמי" ע"י "שאגתי", ששאגתי "כל היום" מצד "שיומם ולילה תכבד עלי ידך" (היינו מכת ידך) "במה "שנהפך לשדי בחרבוני קיץ"", דהיינו המכה של עצירת גשמים, שע"י חרבוני ויבשות הקיץ נהפך לשדי, שכל לחלוחית האדמה והפירות נהפך לחורב ויבשות, מזה מבואר שע"י שלא התודיתי על חטאתי נעצרו הגשמים וכבדה עלי יד ה' בקיץ חרב ויבש, עד שבלו עצמי מרוב שאגתי על הצרה, "סלה" סיום הענין:
