"כי יומם ולילה" - היה כבד עלי מורא ידך וגזרותיך נהפך לשדי לחלוח שלי וכן לשד השמן (במדבר י"א) לחלוח שמן כך פירשו דונש ומנחם חבר לשון שדידה כמו משוד עניים (לעיל י"ב) רשעים זו שדוני (לעיל י"ז)
"בחרבוני קיץ" - עד שייבש בחורב הקיץ מפני דאגת כובד ידך שהייתי דואג על חטאתי ולפיכך
"חטאתי אודיעך" - תמיד ולשון הווה הוא כי אמרתי טוב שאודה עלי פשעי לה' ועתה כשהודיתי ואמרתי לנתן הנביא חטאתי (שמואל ב י"ב) נשאת עון חטאתי כענין שנאמר (שם) גם ה' העביר חטאתך וגו'
"לעת מצוא" - בהמצאך לקבל תפלתו ומה היא זאת רק לשטף מים רבים אשר לא יגיעו אליו שלא יפול ביד האומות שהם כמים שוטפים וכן מצינו שהתפלל דוד על זאת ואמר נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה (שמואל ב כ"ד)
"אל תהיו כסוס כפרד" - שאינו מבין בין העושה לו טובה לעושה לו רעה כשאתה ממתגם בו במתג הוא בולם פיו ומכסכס ברסנו וכשאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לבלום ולסגור פיו ולייסרו במתג ורסן כשאתה מעדהו עדי ומיפהו
"בל קרב אליך" - שלא יקרב אליך להזיקך כשאתה מיפהו במתג ורסן
"עדיו לבלום" - בשעת עדיו שאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לסוגרו במתג ורסן שלא יקרב אליך בלימה בלשון משנה לשון מסגר פיו בלום רגליו מבולמות (במסכת בכורות) ומנחם חבר לבלום וכן על בלימה (איוב כ"ז) לשון תוכן (סא"א)