אַשֻּׁרֵינוּ צעדינו, לכל מקום שנלךעַתָּה מיד (סבבוני) סְבָבוּנוּ הם מקיפים אותנו, עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ להטות את מבטם על כל הארץ, כדי לעקוב אחרינו.
עם טעמים:
אַ֭שֻּׁרֵינוּ עַתָּ֣ה סבבוני סְבָב֑וּנוּ עֵינֵיהֶ֥ם יָ֝שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"אשורנו עתה סבבונו" - את עקבנו עתה סבבונו האויבים ועיניהם ישיתו לנטות בארץ לפשוט בארץ ונראה לי שנתפלל דוד תפילה זו לאחר שבא לידו מעשה של אוריה ויואב וישראל היו בארץ בני עמון צריך על רבה (שמואל ב יא) ויירא דוד שלא יכשלו שם בשביל עבירה שבידו וישמעו פלשתים ומואב ואדום וכל שכני א"י הרעים המצפים ליום אידם ויבאו עליהם
"אשורנו", צעדינו שהיו מאושרים עד עתה "עתה סבבונו עיניהם", שאומרים על דוד ואנשיו "שעיניהם אשר ישיתו לנטות בארץ הם סובבים את אשוריהם", ר"ל שמתוך ששולחים עיניהם בכל הארץ לבקר על כל, ולתפוס מלכות וממשלה בארץ עיניהם אלה המתהלכים בארץ סבבו את אשוריהם, ר"ל ששאול אמר שדוד מזיק למלכותו ולאשרו, ושעוין עליו בעיניו לבקש עליו תואנה ולמרוד בו:
