שמות רבה נא ז
"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" -- מה העדות? זו תורה שהם יגעים בה.
- אמר האלהים בזכות התורה ובזכות הקרבנות אני מציל אתכם מגיהנם. וכן לאברהם אבינו הראה הקב"ה התורה והגיהנם והקרבנות וגליות
- שנאמר (בראשית טו, יז): "והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה" זו תורה וגיהנם שנא' (שמות כ, טו): "וכל העם רואים את הַקּוֹלֹת ואת הַלַּפִּידִם ואת קול הַשֹּׁפָר ואת ההר עשן וירא העם וַיָּנֻעוּ ויעמדו מרחוק"
- והקרבנות מנין? דכתיב (בראשית טו, ט): "עגלה מְשֻׁלֶּשֶׁת ועז מְשֻׁלֶּשֶׁת ואיל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וגוזל"
- וגליות מנין?
- שנאמר (שם, יב) "אימה..." -- זו בבל שנאמר (חבקוק א, ז): "איום ונורא הוא ממנו משפטו וּשְׂאֵתוֹ יצא"
- "חשכה" -- זו מדי שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה
- "גדולה" -- זו יון שנאמר (דניאל ח, ח): "וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים".
- "נֹפֶלֶת עליו" -- זו אדום שנאמר (ירמיה מט, כא): "מקול נפלם רעשה הארץ".
אמר הקב"ה כל ימים שיהיו בניך עסוקים בתורה ובקרבנות הם ניצולים מהן. אלא עתידין בניך לבטל הקרבנות. במה אתה מבקש שישתעבדו בניך? בגיהנם או בגליות?
א"ר חנינא בר פפא אברהם בירר לו הגליות. ומנין? שנאמר (דברים לב, ל): "אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם" - זה אברהם שנאמר (ישעיה נא, א): "הביטו אל צור חֻצַּבְתֶּם"; "וה' הִסְגִּירָם" -- שהסכים הקב"ה אחריו.
אמר ר' הונא בשם ר' אחא וזקן אחר בשם ר': עמד לו אברהם תמה ולא היה יודע מה שיברור לו עד שאמר לו הקב"ה שיברור את הגליות שנאמר (תהלים סו, יב): "הרכבת אנוש לראשנו" -- שעבדתנו בגליות; "באנו באש ובמים" -- זו גיהנם, חציו אש וחציו ברד. -- "ותוציאנו לרויה"
הוי - "וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת". מהו העדות? שכל זמן שישראל עוסקין בתורה ובקרבנות תהא עדות להם שאינם יורדין לגיהנם: