שמות רבה נא ח
דבר אחר "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" - מהו "אלה"?
בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא התורה לישראל לא היו ראוים שישלוט מלאך המות בהם שנאמר (שמות לב, טז): "חרות על הלוחות"
- מהו "חרות"?
- • ר' יהודה אומר חירות מן גליות,
- • ור' נחמיה אומר חירות ממלאך המות.
- א"ר פנחס בן חמא בשם ר"י בשם ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי, אמר הקב"ה אם יבא מלאך המות ויאמר לי למה נבראתי - אני אומר לו סטטיונר בראתיך על העובדי כוכבים ולא על בני; שכיון שקבלו התורה הלבישם הקב"ה מזיו הדרו. ומה היה הלבוש?
- רבי יוחנן אומר עטרות הלבישן,
- ורבי שמעון בן יוחאי אומר כלי זיין נתן להם והשם הגדול חקוק עליו וכל ימים שהיה בידם לא היה מלאך המות יכול לשלוט בהם. מנין אתה למד? ממה שכתוב שם (שם לג, ה) "ועתה הורד עדיך מעליך".
- ור' סיסא אמר פורפירא הלבישן
- ורבי הונא אומר זוניאות הלבישן
וכשחטאו - העביר הקב"ה מהם כל אותו הטוב שנאמר (שם, ו) "ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב".
- [בשלשה שמות נקרא ההר הזה: ( א ) הר האלהים, ( ב ) הר חורב, ( ג ) הר סיני
- • "הר האלהים" למה? ששם הודיע הקב"ה אלהותו
- • סיני למה? ששנא את העליונים ואהב את התחתונים
- • חורב למה? שבו נתנה התורה שנקראת 'חרב' שנאמר (תהלים קמט, ו): "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" ]
והיה משה בסיני מקבל את התורה. הלכו אצל אהרן ואמרו לו (שמות לב, א) "עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". אמר להם אהרן אתמול אמרתם (שמות כד, ז) "כל אשר דבר ה' נעשה" ועתה אתם אומרים "קום עשה לנו אלהים"?!
ראה שהרגו לחור ונתיירא, אמר להם "פרקו נזמי הזהב". מיד -- "ויתפרקו" והיו כל העם נותנין לו עד שאמר להם דייכם.
- [וכן משה הוכיחן (דברים א, א): "ולבן וַחֲצֵרֹת ודי זהב". משל לבחור שנכנס למדינה ראה אותם גובין צדקה ואמרו לו תן והיה נותן עד שאמרו לו דייך. הלך מעט וראה אותם גובין לתיטרון אמרו לו תן והיה נותן עד שאמרו לו דייך.
- כך ישראל נתנו זהב לעגל עד שאמר להם די ונדבו זהב למשכן עד שאמר להם די שנאמר (שמות לו, ז): "והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר". אמר הקב"ה יבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל. ]
אמר הקב"ה לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם המשכן ב"אלה" אני מתרצה לכם. הוי -- "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן"
אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז ב'אלה' נתרציתי לכם, וכן לעתיד לבא שנאמר (ישעיה מט, יב): "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים". ואומר (שם ס, ח) "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם":