שמות רבה מב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה מב
[עריכה]שמות רבה פרשה מב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֶךְ רֵד". רבי תנחומא בר אבא פתח (משלי כה, יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן" (משלי כה, טו): "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין", מי שהוא אומר לתן מתנה לחברו ואינו נותנה למה הוא דומה, לנשיאים ורוח ולברקים שהם באים וגשמים אינם יורדין, זה היה דור המדבר כשהיו בסיני היו ששים רבוא של זקנים וכן של בחורים וכן של נערים וכן של נשים, כיון שבאו לסיני וקבלו עליהם מלכותו של הקדוש ברוך הוא וענו כלם קול אחד ואמרו (שמות כד, ז): "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הרי קול שהיה קול, כיון שבאו למדבר עברו על הכל ושחתו מעשיהם, כיון שראה הקדוש ברוך הוא כן אמר למשה: "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ", וְאֵין שִׁחֵת אֶלָּא שֶׁחִבְּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים לב, ה): "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם".
ולא עבודת כוכבים עשו בלבד אלא גלוי עריות ושפיכות דמים, ואין שחוק האמור כאן אלא עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים.
- ומנין לשחק שהוא שפיכות דמים, שנאמר (ש"ב ב, יד): "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ".
- וגלוי עריות מנין, שנאמר (בראשית לט, יז): "בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי לְצַחֶק בִּי" וגו'.
וְלֹא הָיָה שָׁם גָּדוֹל מֵחוּר וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, זוֹ שִׁיטַת אַבָּא הַדּוֹרֵשׁ.
דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, בְּזַעַף. אוֹתָהּ שָׁעָה דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגְדוֹ דְּבָרִים קָשִׁים.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין דִּבּוּר הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא דְּבָרִים קָשִׁים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית מב, ל): דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה משֶׁה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמְבַקְּשִׁים לָצֵאת וּלְחַבֵּל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמַר משֶׁה אִם מַנִּיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵרֵד אֵין לָהֶם תְּקוּמָה לְעוֹלָם, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֲבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִיָּד הִתְחִיל מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לִי זְכוּת לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם הִזָּכֵר לָהֶם כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִתֵּן תּוֹרָה לִבְנֵי עֵשָׂו וְלֹא קִבְּלוּהָ וְיִשְׂרָאֵל קִבְּלוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבְרוּ עַל הָעֲשִׂיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ וגו', אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לָהֶם כְּשֶׁהָלַכְתִּי בִּשְׁלִיחוּתְךָ לְמִצְרַיִם וְאָמַרְתִּי לָהֶם שִׁמְךָ, מִיָּד הֶאֱמִינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לִשְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם, מִיָּד (שמות ד, לא): וַיִקְדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. אָמַר לוֹ עָבְרוּ עַל הִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לְבַחוּרֵיהֶם שֶׁשְּׁלַחְתִּים וְהִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ זְבָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ עָבְרוּ עַל הַזְּבִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיִּזְבְּחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ הִזָּכֵר לָהֶם מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לוֹ עָבְרוּ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, הֱוֵי: נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, בִּטֵּל משֶׁה מִיָּד אֶת הַפֻּרְעָנוּת, הֱוֵי: בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם וגו'.
דבר אחר: לך רד. ר' יצחק פתח: "והצירותי לאדם" (צפניה א, יז), זה משה. "והלכו כעורים", אלו ישראל. למה? "כי לה' חטאו", שאמרו: אלה אלהיך. ושופך דמם כעפר, שנאמר: "עברו ושובו משער לשער במחנה" (שמות לב, כז). "ולחומם כגללים", שנהרגו והיה בשרם מושלך כגללים הללו. א"ר לוי: בערביא קורין לבשרא לחמא.
אמר ר' יצחק: בשעה שאמר לו הקב"ה לך רד, חשכו פניו של משה ונעשה כסומא מן הצרות, ולא היה יודע מאיזה מקום לירד, והיו מלאכי השרת מבקשים להרגו; אמרו: הרי השעה להרגו. ידע הקב"ה מה המלאכים מבקשים לעשות לו. מה עשה הקב"ה? א"ר ברכיה בשם ר' חלבו בשם רב חנן בר יוסף בשם ר' אבא בר איבו: פתח לו הקב"ה פשפש מתחת כסא כבודו ואמר לך רד, שנאמר: "ויאמר ה' אלי קום רד מהר מזה" (דברים ט, יב). ר' עזריה בשם ר' יהודה ב"ר סימון בשם ר' יהודה בר' אלעאי אמר: כיון שבא משה לירד, באו המלאכים להרגו. מה עשה? אחז בכסא של הקב"ה ופרש הקב"ה טליתו עליו שלא יחבלוהו, שנאמר: "מאחז פני כסא פרשז עליו עננו" (איוב כו, ט). מהו "פרשז"? נוטריקון: פרש רחום שדי זיו עננו עליו.
ה. [ עריכה ]
דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַרְדּוּת הֵם צְרִיכִים, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר לוֹ כֵּן, מִמַּה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, אֵין אָדָם אוֹמֵר פְּלוֹנִי קָשֶׁה אֶלָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ מַרְדּוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ מַהוּ לֶךְ רֵד, מַרְדּוּת הֵם צְרִיכִים, מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר, וְתֵדַע לְךָ שֶׁכֵּן, בּוֹא וּרְאֵה כֵּיוָן שֶׁיָּרַד משֶׁה מָה אָמַר לָהֶם (שמות לב, כו כז): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה', וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵיכָן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ לֶךְ רֵד, מַהוּ רֵד, מַרְדּוּת הֵם צְרִיכִים. דָּבָר אַחֵר, לֶךְ רֵד, אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַל יֵרַע לְךָ עַל שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לֶךְ רֵד מִכָּאן, שֶׁהֲרֵי שְׁתַּיִם שָׁלשׁ פְּעָמִים כִּבְיָכוֹל יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת בְּקַלְקָלַת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ה): וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, (בראשית יא, ז): הָבָה נֵרְדָה, (בראשית יח, כא): אֵרְדָה נָא וְאֶרְאֶה. אַף אַתָּה לֶךְ רֵד, דַּיּוֹ לָעֶבֶד לִהְיוֹת שָׁוֶה לְקוֹנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כֵּן אָמַר אֵין סְלִיחָה, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל משֶׁה וְקָרָא אוֹתוֹ לְפַיְסוֹ, אָמַר לֹא אָמַרְתִּי לְךָ עַד שֶׁאַתָּה בַּסְּנֶה מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ז): וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַתָּה רוֹאֶה רְאִיָה אַחַת וַאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, רוֹאֶה אַתָּה אוֹתָם בָּאִים לְסִינַי וּמְקַבְּלִים תּוֹרָתִי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם שֶׁאַחַר שֶׁאָבוֹא לְסִינַי לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה וַאֲנִי חוֹזֵר בְּטֶטְרָאמוּלִין שֶׁלִּי שֶׁהֵן מִתְבּוֹנְנִין בּוֹ וְשׁוֹמְטִים אֶחָד מֵהֶן וּמַכְעִיסִים אוֹתִי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, י): וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְֹּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן, וְהֵם מַכְעִיסִים אוֹתִי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר. דָּבָר אַחֵר, רָאֹה רָאִיתִי וגו', מַהוּ עֳנִי עַמִי, זֶה קְהַל הָעֵגֶל. רָאֹה רָאִיתִי הִיא הָרְאִיָה שֶׁלְּהַלָּן הִיא הָרְאִיָה שֶׁכָּאן.
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.