קטגוריה:שמואל ב כב יב

<< | ספר שמואל ב • פרק כ"ב • פסוק י"ב | >>

מהדורת הכתיב:

וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים.

המהדורה המנוקדת:

וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים.

המהדורה המוטעמת:

וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת חַֽשְׁﬞרַת־מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיָּ֥שֶׁת וַ - ו' החיבור
יָּ֥שֶׁת - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7896
מורפ': HC/Vqw3ms חֹ֛שֶׁךְ חֹ֛שֶׁךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2822
מורפ': HNcmsa סְבִיבֹתָ֖יו סְבִיבֹתָ֖י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5439
מורפ': HNcbpc/Sp3ms סֻכּ֑וֹת סֻכּ֑וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5521
מורפ': HNcfpa חַֽשְׁרַת חַֽשְׁרַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2841
מורפ': HNcfsc־מַ֖יִם מַ֖יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 4325
מורפ': HNcmpa עָבֵ֥י עָבֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 5645
מורפ': HNcbpc שְׁחָקִֽים שְׁחָקִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 7834
מורפ': HNcmpa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיָּ֥שֶׁת מרכא (משרת, דרגא 5) חֹ֛שֶׁךְ תביר (משנה, דרגא 3)

סְבִיבֹתָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

סֻכּ֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

חַֽשְׁרַת־מַ֖יִם טפחא (מלך, דרגא 2)

עָבֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) שְׁחָקִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיָּשֶׁת הוא שם מסביבו חֹשֶׁךְ, סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת החושך משמש כסוכה שמסתירה אותו, חַשְׁרַת ענני מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים עננים בשמים (מרכיבים את סוכתו).

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וישת חשך סביבותיו" - לסוכה כענין שנאמר (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך מפסיק בין מצרים לישראל

"חשרת מים עבי שחקים" - מאין היה החשך עבי שחקים היו שהן חושרין מים על הארץ

"חשרת" - לשון כברה הוא שהוא נופל על הארץ דק דק (תענית ט ב) וכן הוא אומר באגדות הרבה חושרין אותו בכברה ויש לפתור חשרת לשון קשר שמתקשרין השמים בעבים על ידי המים כמו וחשוריהם האמור באופני המכונה (מלכים -א ז לג) שהם זרועות העץ המהדקין וקושרין עיגוליה יחד