מ"ג שמואל ב כב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל ב


<< · מ"ג שמואל ב כב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת  חַֽשְׁרַת־מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישת חשך סביבותיו" - לסוכה כענין שנאמר (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך מפסיק בין מצרים לישראל

"חשרת מים עבי שחקים" - מאין היה החשך עבי שחקים היו שהן חושרין מים על הארץ

"חשרת" - לשון כברה הוא שהוא נופל על הארץ דק דק (תענית ט ב) וכן הוא אומר באגדות הרבה חושרין אותו בכברה ויש לפתור חשרת לשון קשר שמתקשרין השמים בעבים על ידי המים כמו וחשוריהם האמור באופני המכונה (מלכים -א ז לג) שהם זרועות העץ המהדקין וקושרין עיגוליה יחד

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישת חושך" - שם החושך סביבות סוכתו להיות מוכן להחשיך להאויב

"חשרת" - החושך ההיא באה מחשכת רבוי המים הנקשרים בעבים הפרושים מתחת השחקים

מצודת ציון

"וישת" - ענין שימה כמו (תהלים עג ט) שתו בשמים פיהם

"חשרת" - ענין קשור כמו (מלכים א ז לג)וחשוקיהם וחשוריהם