רש"י על שמואל ב כב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על שמואל בפרק כ"ב • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • טז • יח • כא • כו • כז • לא • לג • לה • לו • לז • מב • מג • מד • מה • מו • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"ב, י"ב:

וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת  חַֽשְׁﬞרַת־מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃


"וישת חשך סביבותיו" - לסוכה כענין שנאמר (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך מפסיק בין מצרים לישראל

"חשרת מים עבי שחקים" - מאין היה החשך עבי שחקים היו שהן חושרין מים על הארץ

"חשרת" - לשון כברה הוא שהוא נופל על הארץ דק דק (תענית ט ב) וכן הוא אומר באגדות הרבה חושרין אותו בכברה ויש לפתור חשרת לשון קשר שמתקשרין השמים בעבים על ידי המים כמו וחשוריהם האמור באופני המכונה (מלכים -א ז לג) שהם זרועות העץ המהדקין וקושרין עיגוליה יחד