לאחר נצחונם של אנשי-דוד על אנשי-אבשלום (שבו גם מת אבשלום בן דוד) יצאו שני שליחים להודיע לדוד על הניצחון.

שמואל ב יח כא: "ויאמר יואב לכושי: לך הגד למלך אשר ראית! וישתחו כושי ליואב, וירוץ" - הכושי נשלח ע"י יואב.

שמואל ב יח כג: "ויוסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב: 'ויהי מה ארוצה נא גם אני אחרי הכושי...' " - אחימעץ רץ ביזמתו.

מהמשך הסיפור נראה שהם רצו בדרכים שונות: "וירץ אחימעץ דרך הכיכר, ויעבור את הכושי". נראה שאחימעץ עבר את הכושי בגלל שהוא רץ דרך הכיכר.

אחימעץ מוצא לעצמו דרך קיצור; היתכן כי הכושי לא הכיר אותו? הרי הוא שליח והוא צריך למלא את השליחות שהוטלה עליו במהירות הגדולה ביותר האפשרית! (עדינה לסקר, 'נקודה למחשבה', בתוך 'כפית של נח"ת' אב ה'תשנ"ח)

[התשובה התפרסמה ב'כפית של נח"ת', שבט ה'תשנ"ט]

בפסוק מוזכר "וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי". בתחילה חשבתי שמשמעות הביטוי דרך הכיכר היא דרך שנראית בערך כמו ככר בעיר של ימינו (לדוגמא ככר המדינה בתל אביב למי שמכיר) רק קצת יותר גדול. כאשר אחד פנה ימינה ואחד שמאלה וכך אחימעץ עקף את הכושי בלי שהכושי יראהו וידע. וכנראה שאחימעץ רץ יותר מהר כי היה לו כח רצון חזק לפגוש את דוד כמו שכתבתי למעלה.

אחרי כן החלטתי לבדוק את דברי. עשיתי חפוש במחשב (מקורון ממוחשב) את כל הופעות המילה ככר בתנ"ך. וראיתי שהמילה ככר מופיעה רק בשלוש משמעויות בתנ"ך. ככר לחם, ככר כסף (או כל מתכת אחרת) וככר הירדן. מבין אלה היחיד שמתאים לנו הוא ככר הירדן. בדקתי בפירוש דעת מקרא ואכן גם הוא מפרש שדרך הככר זה ככר הירדן נברר כיצד זה יתכן.

מחניים שם ישב דוד נמצא בעבר הירדן, יער אפרים בו היתה המלחמה נמצא גם כן בעבר הירדן (כתוב שדוד עבר את הירדן וכתוב אחרי כן שאבשלום עבר את הירדן, כלומר הקרב נערך בעבר הירדן המזרחי) השאלה היא היכן מיקומו של ככר הירדן בדיוק. כשלוט הולך לסדום ולעמורה ולערי ככר הירדן הוא הולך לערים שנמצאות בסביבות ים המלח של ימינו. ומובן שככר הירדן אינו רחוק משם. הבעיה שמחניים וכנראה גם יער אפרים נמצאים צפונית לאיזור המתואר ככיכר הירדן אצל לוט. כך שאם אחימעץ הלך דרך ככר הירדן הוא הלך מרחק של יום הליכה לפחות כשמהרחק שעליו ללכת אמור להיות מספר שעות.

כדי לפתור את הבעיה כדאי לבדוק את גבולות ככר הירדן ומיקומו המדויק. הדעות חלוקות בפירוש השם ככר הירדן. באטלס דעת מקרא מוזכרות שתי אפשרויות: או שהאזור נקרא ככר הירדן על שם צורתו העגולה שנראית כמו ככר לחם, או שמשמעות הביטוי "ככר" הוא בקעה עמוקה עם מורדות תלולים. דעת מקרא מציין שבשפה הערבית יש סימוכין לפירוש השני. אם נאחוז בפירוש השני ניתן לומר שהשם ככר הירדן אינו שייך רק לאזור עגול בסביבת ים המלח של ימינו אלא לכל בקעת הירדן כולה. לפי פירוש זה גם אחימעץ וגם הכושי היו צריכים לנוע לאורך כאשר הכושי הלך דרך היער ואחימעץ הלך דרך בקעת הירדן. נשארת השאלה של עדינה איך הכושי לא הכיר את הדרך הקצרה יותר דרך בקעת הירדן? מה שדעת מקרא מזכירים בנושא זה הוא שהדרך של בקעת (ככר) הירדן היא יותר ארוכה אך קלה להליכה (ארוכה וקצרה). והדרך שבה הלך כושי היא אמנם קצרה יותר אוירית אך היא היתה דרך היער והיה קשה להליכה (קצרה וארוכה). וכך אחימעץ שהלך בדרך הארוכה יותר הגיע לפני הכושי שהלך בדרך הקצרה יותר.

לסיכום: דרך הככר שבה אחימעץ הלכה היא דרך בקעת הירדן. דרכו של אחימעץ היא ארוכה יותר אך קלה להליכה. ואילו הכושי הלך בדרך הקצרה יותר אך דרך היער שקשה ללכת בה. ולכן אחימעץ הגיע אל דוד לפני הכושי.

[התשובה התפרסמה ב'כפית של נח"ת', שבט ה'תשנ"ט]

אחימעץ מוצא לעצמו קיצור דרך, נכון. השאלה ה-2 יוצאת מנק' מוצא שהכושי הוא שליח במקצועו - וזה לאו דוקא נכון. יכול להיות שהכושי הוא סתם כושי שהזדמן למקום. או שהדרך קיצור שאחימעץ מצא היא דרך מסוכנת וכמו היום למקומות מסוכנים יש דרכים עוקפות אז יכול להיות שהדרך היתה מסוכנת לכושי. ז"א שלמשל אנשים שם שנאו כושים לכן זה היה מסוכן לכושי עצמו ואחימעץ יכל לעבור שם חופשי ללא מורא ופחד.

או שהדרך היתה בכלל מסוכנת והכושי החליט שלא לעבור שם ואילו לאחימעץ היה כ"כ חשוב להגיע מהר לדוד לכן לא היה אכפת לו בכלל.

אבל התשובה הכי הגיונית לדעתי היא שפשוט ששתי הדרכים שבהם הלכו אחימעץ והכושי היו דומות במרחק (ובקושי) ולאחימעץ היה חשוב יותר להגיע (יחסית לכושי) לכן הוא רץ יותר מהר.

- אז למה מציינים שאחימעץ עבר דרך הכיכר?

- כיון שאם אחימעץ היה פוגש בכושי (אם היו הולכים באותה הדרך) אז הוא פשוט היה אומר לכושי שאין צורך בו ואז הכושי לא היה מגיע לדוד ואם הוא בכ"ז היה מגיע לדוד היינו שואלים מדוע אחימעץ לא עצר אותו? - והתשובה היא ששניהם הלכו בדרכים שונות ולא נפגשו.

אם הדרך של אחימעץ היתה קלה יותר (כמו שלאה אמרה) אז עדיין לא ברור - למה הכושי לא רץ בדרך הקלה יותר כדי להגיע יותר מהר? ואם הכושי לא הכיר את הדרך המהירה (כמו שצחור אמרה) אז לא ברור - למה יואב לא אמר לו כששלח אותו מהי הדרך המהירה יותר? (יואב בוודאי הכיר טוב מאד את השטח – הוא ניהל שם כמה מלחמות ובטח ידע באיזו דרך מגיעים יותר מהר!)

ועוד שאלה: למה אחימעץ שיקר ליואב? הוא אמר לו ""ארוצה נא גם אני אחרי הכושי"" ולבסוף הוא לא רץ אחריו אלא בדרך אחרת!

אפשר לתת תשובה דמיונית לשתי השאלות, ע"פ מה שכתוב על יציקת כלי המקדש (מלכים א ז מו): "בכיכר הירדן יצקם המלך, במעבה האדמה, בין סוכות ובין צרתן": נראה שבכיכר הירדן היה מקום חלול באדמה, מעין "מעבר תת-קרקעי", ואחימעץ עבר דרכו. הדרך הרגילה, מעל האדמה, היתה מלאה עצים ושיחים סבוכים (גם ליד הירדן), ולכן לכושי היה קשה לעבור בה והוא הלך לאט. אבל אחימעץ עבר מתחת לכל הסבך הזה והגיע מהר.

המעבר התת-קרקעי הזה היה סוד שעבר במסורת במשפחת הכהנים הגדולים (אחימעץ היה בנו של צדוק הכהן הגדול), והם גילו אותו רק לשלמה המלך, אך ורק לצורך יציקת הכלים לבית המקדש. לכן אין פלא שהכושי ויואב לא ידעו על המעבר הזה. וזה גם מסביר למה אחימעץ שיקר ליואב – הוא לא רצה שיואב יחשוד ויגלה את המעבר הסודי!

תוספת (לא פחות דמיונית) : איך גילו הכהנים את המעבר הסודי הזה? ייתכן שזה קרה בזמן חציית הירדן, כמו שכתוב (יהושע ג טו-טז): "וכבוא נושאי הארון עד הירדן, ורגלי הכהנים נושאי הארון נטבלו בקצה המים, והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר, ויעמדו המים היורדים מלמעלה, קמו נד אחד, הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן ..." – כזכור מהפסוק שמצוטט למעלה – המעבר התת-קרקעי התחיל "בין סוכות ובין צרתן". ייתכן שהכניסה למעבר השתקפה ב"נד" של המים (אולי הם הסתדרו בצורת עדשה מגדילה), ומי שהסתכל טוב לכיוון המים יכל לראות אותו. כל ישראל עברו בירדן מהר (""וימהרו העם ויעבורו"" – יהושע ד י) ולא הספיקו לראות את הפתח, אבל הכהנים עמדו שם הרבה זמן – עד שכל בנ"י עברו, והם הסתכלו היטב וראו...