קטגוריה:שמואל א כב ב

<< · מ"ג שמואל א כב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵ֠לָ֠יו כׇּל־אִ֨ישׁ מָצ֜וֹק וְכׇל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־ל֤וֹ נֹשֶׁא֙ וְכׇל־אִ֣ישׁ מַר־נֶ֔פֶשׁ וַיְהִ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ב) "כל איש מצוק". שיש לו מצוקת נפש פנימיית: "וכל איש אשר לו נשא". ר"ל מיצר מבחוץ, ואלה יעזבו מקומם לבקש ריוח ממצוקת נפש או מצרת הגוף: "וכל איש מר" "נפש". בעל כעס וחמה, וזה ילך לחרף "נפש"ו בשדה המערכה: