מלבי"ם על שמואל א כב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על שמואל אפרק כ"ב • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א כ"ב, י"ד:

וַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכׇל־עֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶל־מִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָ׃



(יד) "ומי בכל עבדיך כדוד". השיב שהלא לא היה שום ענין שיעלה בדעתו שדוד הוא מורד באדוניו, כי זה היה אפשר בא' מארבעה פנים, א] אם היה דוד בוגד בטבעו, ועז"א "ומי וכו' כדוד נאמן". ב] אם היה נראה מפעולותיו שהוא ממרה נגד אדוניו, ועז"א "וסר אל משמעתך". ג] אם היה ממשפחה שהם אויבי המלך, ועז"א "וחתן המלך". ד] אם היה המלך משפילהו ומוריד כבודו שיצויר שימרוד מצד בקשתו הכבוד, ועז"א "ונכבד בביתך". וא"כ הלא לא היה שום דבר שיעלה בדעתי שהוא דעתו לברוח ולמרוד: