לדלג לתוכן

מלבי"ם על שמואל א כב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על שמואל אפרק כ"ב • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א כ"ב, ז':

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לַֽעֲבָדָיו֙ הַנִּצָּבִ֣ים עָלָ֔יו שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֣י יְמִינִ֑י גַּם־לְכֻלְּכֶ֗ם יִתֵּ֤ן בֶּן־יִשַׁי֙ שָׂד֣וֹת וּכְרָמִ֔ים לְכֻלְּכֶ֣ם יָשִׂ֔ים שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת׃



(ז) "שמעו נא בני ימיני גם לכלכם". אמר להם, א] אם שבט יהודה מחזיקים בידו, הם באשר הם שבטו ומשפחתו יקוו כי יתן להם משרה או נחלת שדה וכרם, לא כן אתם בני ימיני. ב] "גם לכלכם" וכו', ר"ל גם אם תקוו זאת, א"א שכולכם תהיו שרי אלפים, ושיתן לכולכם שדות וכרמים, הלא בהכרח אחד יהיה שר אלף, ויתר העם יהיו עבדים ועניים, וא"כ מה הסבה: