שיחת תבנית:מקראות גדולות על פסוק

בעיות בתבנית

יש רק בעיה אחת שאני רואה כרגע בתבנית הזאת.

במתכונת הקודמת, כל המפרשים קיימים כקישורים אדומים בדף הראשי, עד שאני (או מי שזה לא יהיה) מקליק על הקישור ויוצר את קטע המפרש הרלוונטי. ככה אני יודע איזה מפרשים אני צריך להעלות לדף הזה. זה לא קיים בתבנית. זה סתם עניים של איך שהתרגלתי לערוך את המקראות הגדולות פה, אני מניח שאוכל להתרגל לעבודה עם התבנית החדשה הזו גם כן. -- נחום

כשלוחצים על "עריכה" רואים למטה, מתחת לתיבת העריכה, קישורים לכל הקטעים המוכללים, ואלו שלא קיימים הם באדום (ראו למשל מ"ג בראשית א כו). הבעיה היא שחלק מהקטעים בכלל לא אמורים להיות קיימים, ולזה אין פתרון קל - כדי שרק הקטעים שאמורים להיות קיימים יהיו באדום, צריך לעבור ידנית על כל פסוק ופסוק (23202 פסוקים) ולציין איזה פירושים קיימים. --Erel Segal 08:34, 27 בנובמבר 2007 (IST)

טוב, זה כבר יותר טוב. -- נחום 10:32, 28 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר לעשות שבכותרת לא יהיה רווח לפני הכותרת, דבר שגורם לכל הכותרת להיות בעיצוב כמו:

בלה בלה בלה בלה

? -- נחום 13:54, 29 בנובמבר 2007 (IST)

איפה אתה רואה כותרת עם רווחים? --אראל

אני סידרתי את זה היום בצהריים, ושכחתי לכתוב פה בדף השיחה שזה מסודר. אוֹרי

ספרים שונים

פשוט כמה שאלות:

נראה שתבנית זו אמורה לשמש את המקראות הגדולות לכל ספרי המקרא, וכך באמת ראוי לעשות (לא הרבה תבניות). אבל מצד שני לספרים שונים יש צרכים שונים. לגבי מדור "מקרא" הם כולו אותו דבר (והחלטנו להציג כתיב, ניקוד וטעמים).

אבל לגבי "תרגום" יש כבר הבדלים: לתורה יש תרגום אחד עיקרי (אונקלוס) ולפחות שני תרגומים משניים. לגבי נביאים יש בדיוק תרגום ראשי אחד (יונתן) וזהו. לגבי כתובים לכל ספר יש תרגום אחד, חוץ מאסתר שיש לו כמה תרגומים, ומדניאל ועזרא שאין להם תרגום כלל.

לכן אני מציע שנכנה את שני המדורים הראשונים במקראות גדולות "מקרא" (התחום) ו"תרגום" (בלשון יחיד לתחום ולא לשון רבים "תרגומים"). וכך נשתמש גם בסגנון חז"ל שדברו במקומות רבים על "מקרא ותרגום".

לגבי המפרשים זה כמובן עוד יותר מסובך, כי לכל חטיבה של תורה או נביאים או כתובים יש את המפרשים העיקריים שלו, ואף לספרים בודדים. צריך בעצם מכניזם שיזהה לכל פסוק איזה מפרשים יש ואיזה אין מכל המפרשים על כל ספרי המקרא, בלי יוצא מן הכלל. אפילו לגבי רש"י, לדוגמה, אי אפשר להציג אותו סתם לכל פסוק, לא רק בגלל שיש פסוקים בודדים שלא פירש אותם, אלא בגלל שיש גם ספרים שאין בידינו את פירושו (לדוגמה דברי הימים). זאת אומרת שצריך להשתמש בפונקציה של "#קיים" לגבי כל אלמנט במפרשים.

האם הבנתי את העניין נכון? יש הערות והארות? Dovi 17:02, 29 בנובמבר 2007 (IST)

אם הבנתי אותך נכון, אז זה כבר נעשה - התבנית בודקת, לכל תרגום ולכל מפרש, האם הוא קיים, ורק אם כן - מציגה אותו. כך שהתבנית יכולה לשמש לכל הספרים. לגבי תרגום יש רק בעיה אחת - כרגע תרגום יונתן על יונה ערוך בשיטת ה"דף לכל פסוק" (למשל תבנית:תרגום יונתן על יונה א א). אם מחליטים שהתרגומים צריכים להיות בנויים בשיטת ה"דף לכל ספר", אז צריך להעתיק את כל תרגום יונתן על יונה לדף אחד, ואז לשנות את התבנית בהתאם. --Erel Segal 17:14, 29 בנובמבר 2007 (IST)

לגבי "תרגום" - תיקנתי. --אראל

יפה מאוד ויישר כוח! השאלה האחרונה שלי אם כן היא: עד כמה זה קל להוסיף עוד מפרשים למערכת? מאירי על משלי? תרגום שני לאסתר? רד"ק על דברי הימים? רשב"ץ על איוב? צריך בעצם לעשות רשימה של כל המפרשים שנראים מתאימים למקראות גדולות, ועל פיה לערוך את התבנית הזאת. גם צריך לגבש קריטיריון כיצד לסדר אותם בדף הפסוק (הכי פשוט בסדר הכרונולוגי אבל אולי לא תמיד). Dovi 18:02, 29 בנובמבר 2007 (IST)

זה ממש קל להוסיף עוד מפרשים - צריך רק לערוך את התבנית ולהוסיף, כבר עשיתי את זה בימים האחרונים (הוספתי את הגאון מווילנה, כלי יקר ואור החיים). --Erel Segal 21:03, 29 בנובמבר 2007 (IST)

רשימת מפרשים

להלן טיוטה ראשונה עבור רשימת מפרשים כפי שיוצגו בתבנית זו. נא להוסיף עליה, לשפר אותה, ולתקן את סדר המפרשים לפי הצורך!

קריטריונים למפרשים שיופיעו במקראות גדולות:

1. כל פירוש שנדפס בעבר במהדורת "מקראות גדולות".
2. מפרשים על אותם מפרשי מקרא (כגון מפרשי רש"י או "מחוקקי יהודה" על אבן עזרא) יוצגו בחלון נפתח מתחת לפירוש העיקרי.
3. מפרשים שנדפסו בעבר, ויש בהם שייכות מובהקת למסורת הפרשנית המיוצגת ב"מקראות גדולות" אבל לא נדפסו בתוך המ"ג בעבר (לדוגמה חלק מפירושי התוספות על התורה).
4. מפרשים שלא נדפסו במ"ג בעבר, אבל הם שייכות לפרשנות הפשט של ימי הביניים (כגון מאירי או "אוהב משפט" לרשב"ץ על איוב).

סדרם של המפרשים: בדרך כלל בסדר כרונולוגי, חוץ מפירושים שיש ביניהם מסורת רצופה ורצוי להציג אותם בזה-אחר-זה (כגון רש"י - רשב"ם - בכור שור - בעלי התוספות), או בגלל אופים השונה (כגון בעל הטורים או תולדות אהרן).

1. מקרא (כתיב, ניקוד, טעמים)
2. תרגום
   1. אונקלוס על התורה ויונתן על הנביאים
   2. תרגומים ירושלמיים לתורה ("יונתן" וקטעי "ירושלמי")
   3. תרגום כתובים (כולל תרגומים נוספים על מגילת אסתר)
3. מפרשים ראשונים:
   1. רש"י
   2. רשב"ם
   3. בכור שור
   4. אבן עזרא
   5. רד"ק
   6. רמב"ן
   7. רבינו יונה
   8. רי"ד
   9. רלב"ג
   10. ספורנו
4. מפרשים אחרונים:
   1. מצודות (מצודת דוד ומצודת ציון בתת-כותרות)
   2. כלי יקר
   3. אור החיים
   4. גר"א
   5. מלבי"ם
5. עניינים טכניים (גמטריות, ענייני מסורה, מראי מקומות):
   1. בעל הטורים
   2. מנחת שי
   3. תולדות אהרן

--דובי.

נראה מצויין --Erel Segal 07:15, 30 בנובמבר 2007 (IST)

מסורה, מצודות

לאראל שלום! הכל ממש מצויין.

שתי הערות קטנות:

• אני חושב שצורת הופעת המצודות שעשית בפסוק ממשלי מצויינת, וכך צריך לעשות לפרשנים שכתבו יותר מפירוש אחד. (משום מה זה לא מופיע כך במ"ג נחמיה ח ח.)
• לגבי המסורה נראה לי שהכי מתאים לא לעשות מדור בפני עצמו לאחר "תרגום", אלא תת-מדור בתוך "מקרא" (לאחר הצגת הצורות הבסיסיות של הפסוק). שאלה יותר כבדה היא איך בכלל להציג את המסורה, ואינני בטוח כלל שביכולתה של תוכנת מדיה-ויקי לתמוך בדבר כל-כך מסובך. שתי האפשרויות העיקריות: (א) להציג צורה רביעית של הפסוק ביחד עם עיגולי מסורה (השיטה הכי מקצועית), או לחלופין (ב) ליצור בעצמנו מעין "דיבורי מתחיל" להערות המסורה הקטנה, כמו שעשיתי בזמנו במ"ג נחמיה ח ח. Dovi 10:00, 30 בנובמבר 2007 (IST)

פרשת השבוע והמקור בHebrewBooks

אנא עזרו לי להוסיף פרמטרים נוספים:

במקראות גדולות (לדוגמה כאן) מופיע הספר והפרשה ואיש לא העלה על דעתו להפוך את מקראות גדולות לחלוקה על פי הפרקים הנוצרים. תוספת הפרקים היתה לנוחות הניווט בלבד, ומכיוון שאבדה החלוקה המקורית המסורתית (הארצישראלית הנמצאת במדרש רבה).

אבקש משהו בדוגמת {{#קיים:{{{6}}} ספר {{{6}}} פרשת {{{7}}}}} {{#קיים:{{{8}}} עליה: {{{8}}}}}

בעניין זה רצוי גם לאפשר הוספת סימון תחילת עליה, כפי שמופיע במקראות גדולות. כלומר: [שני], [שלישי] [רביעי כשהם מחוברים] וכדו'.

כמו כן פרמטר המפנה לדף המתאים בHebrewBooks (דוגמת הקישור הקודם).

אם אין את הפרמטרים הדף יתעלם מהם. אוכל להוסיף את הערכים לפרמטרים הללו עם פרשות השבוע.

-- יום הולדתי (אם מחשיבים את אדר שני) המ"ז
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • ח' באדר ב' ה'תשע"א • 04:26, 14 במרץ 2011 (IST)

שלום משה, לא הבנתי איך בדיוק יהיה אפשר לציין פסוק אחד לפי הפרמטרים החדשים? האם אתה מתכוון שכל הפירושים על עליה מסויימת יופיעו ביחד? --אראל סגל • שיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"א 13:17, 14 במרץ 2011 (IST)

אני מתנגד בתוקף לחלוקת הטקסט על פי העליות לתורה! החלוקה הזו שרירותית לחלוטין, והיא נובעת מההלכה הקובעת כי בכל שבת יעלו לתורה שבעה קרואים, וכפופה לאילוצים טכניים המבוארים בהלכה, הן לגבי מניעת ההפסקה סמוך לפרשה סתומה או פתוחה והן לגבי ההקפדה על הפסקה ב"דבר טוב". שיקולים אלו אינם מתחשבים בתוכן ובחלוקה העניינית של הטקסט ולא ייתכן להשתמש בהם כשיטה לחלוקת הטקסט.

החלוקה הקיימת בפועל כאן במהדורת ויקיטקסט של המקראות הגדולות היא לפי הפסוקים. מכיוון שאת הפסוקים נהוג למנות לפי פרקי הנוצרים, מאוגדים הפסוקים תחת הפרקים שלהם. אולם החלוקה העיקרית בחמישה חומשי תורה היא עדיין לפי פרשיות השבוע. ראה, לדוגמא, מקראות גדולות בראשית. לעניות דעתי, זה מספיק.

המקום היחיד שבו ניתן לשקול הוספת ציון לעלייה לתורה הוא בגוף הפסוק עצמו, בתחילת הפסוק. לדוגמא: בבראשית יב יד, יופיע הטקסט: "שני ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד:". את זה אין טעם לעשות בתבנית, יש לעשות את זה בנפרד, ידנית או באמצעות סקריפט-בוט עם רשימה מוכנה מראש של כל העליות, בכל תחילת עלייה, בפסוק הראשון של אותה עלייה.

בברכה, נחום - שיחה 07:55, 15 במרץ 2011 (IST)

תרגום אונקלוס

האם להתאים את התבנית למהדורה החדשה החדשה של התרגום, או שכדאי לחכות עד שנחום יסיים לתייג את קטעי התרגום? --אוֹר אֲבִיטָל א • שיחה 18:28, 16 ביוני 2016 (IDT)

מכיוון שהפרקים אינם מחולקים לפסוקים בתגי קטע בפרקים שטרם הגעתי אליהם, ואני אוחז כרגע רק בפרק ט של ספר בראשית, דומני שכדאי להמתין עם זה. אם יש מישהו שיכול להריץ סקריפט של פיתון ושמתנדב לעזור לי, אני יכול לשלוח לו את הסקריפט שכתבתי ושמבצע עבורי את עיקרה של ההמרה. בברכה, נחום - שיחה 02:12, 17 ביוני 2016 (IDT)

שאלה

איזו פעולה הפרמטר "מרחב" בתבנית עושה? תודה. Shalomori123 (שיחה) 23:18, 24 בדצמבר 2016 (IST)

לדעתי היא אינה עושה שום פעולה. היא אמורה להכתיב לתבנית באיזה מרחב להשתמש, אך בפועל התבנית משתמשת בכל המרחבים שקיים בהם דף. זה באג בתבנית.--נחום - שיחה 00:07, 25 בדצמבר 2016 (IST)

הוספתי פירוש של אלשיך תחת מלבי"ם

שלום, מצאתי פשוט יותר להוסיף את אלשיך תחת מלבי"ם במקום ליצר חלון נפתח חדש עם מפרשים נוספים. על כן הוספתי את פירושו של אלשיך תחת מלבי"ם --Tomsky2015 (שיחה) 13:11, 12 בספטמבר 2019 (IDT)

התבנית עמוסה מדיי

נראה לי שהצלחנו לשבור את התבנית על ידי העמסת-יתר. ראו מ"ג בראשית א א ו-קטגוריה:בראשית א א.--נחום • שיחה 09:08, 1 במרץ 2023 (IST)

פונט "דויד" אינו מתאים להציג בו טקסט מנוקד

מהדורת הניקוד והדורת הטעמים (המהדורות המנוקדות) לא מוצגות טוב בפונט "דויד", שמעלים את החולם החסר בשי"ן שמאלית. צריך למצוא פונט יותר מתאים (אולי פרנק-ריהל).--נחום • שיחה 12:22, 22 ביוני 2023 (IDT)

שינוי כותרת מפרשים מ"תרגום" ל-"תרגום ומפרשים"

שינוי כותרת מפרשים מ"תרגום" ל-"תרגום ומפרשים" מאחר וכל המפרשים נמצאים תחת טאב זה שקרוי כעת "תרגום" בלבד. Idan.vgs (שיחה) 22:06, 15 ביולי 2024 (IDT)

שאר המפרשים אינם תחת פסקה זו, אלא פסקאות בפני עצמם. הכותרות של אלה ואלה הן מסדר שני. שלום אורי • שיחה • י"א בתמוז ה'תשפ"ד • 04:08, 17 ביולי 2024 (IDT)