שולחן ערוך חושן משפט קצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן קצה | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · קצות החושן · באר היטב · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

דין קניית קרקע או מטלטלין בחליפין
ובו אחד עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייא

סעיף א[עריכה]

בקנין כיצד יתן הקונה למקנה כלי כל שהוא ויאמר לו קנה זה חלף הקרקע או המטלטל שמכרת או שנתת לי (ואין נוהגין שיאמר לו הקונה כן כי מסתמא אדעתא דהכי הוא נותן לו) (טור) וכיון שמשך המקנה הכלי נקנה הקרקע או המטלטלים ללוקח או למקבל מתנה בכל מקום שהוא אע"פ שלא החזיק ולא נתן כסף ולא כתב שטר ולא משך ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו אפילו אין עדים בדבר אם מודים זה לזה:

הגה: וכן אם קבלו קנין לפני פסולי עדות הוי קנין הואיל ומודים זה לזה שקנה (הרא"ש כלל ס"ו סי' ח'):

סעיף ב[עריכה]

אין קונים אלא בכלי ואע"פ שאין בו שוה פרוטה (ובלבד שיהא עשוי מדבר חשוב לאפוקי כלי העשוי מגללי בקר) (טור) ואין קונים בדבר שאסור בהנאה ולא בפירות ולא במטבע (בהמה מקרי כלי וקונין בה אבל שאר מטלטלין שאינן כלי אין קונין בהם (טור) מטבע שנפסל לגמרי הוי ככלי וקונין בהם) (טור סי' ר"ג) ואין קונין בכליו של מקנה:

סעיף ג[עריכה]

הקנה אחד כלי למוכר כדי שיקנה הלוקח אותו הממכר זכה הלוקח אפילו הקנהו שלא בפני הקונה ואע"פ שהקנה לו הכלי ע"מ להחזירו נקנה המקח:

הגה: ולכך הורגלו לעשות הקנין בסודר של עדים אפילו בפני הקונה לפי שרוב הקנינים הן שלא בפני הקונה (טור בשם הרא"ש) והא דנקנה המקח שלא בפני הקונה היינו במתנה וכיוצא בזה דודאי ניחא ליה אבל במקח שאפשר שאינו חפץ לקנות לא קנה ושניהן חוזרין (מהרי"ו סי' ד'):

סעיף ד[עריכה]

אע"פ שלא תפס המקנה כל הכלי אלא מקצתו ונשאר קצתו ביד הקונה קנה בו והוא שיאחז ממנו שיעור כלי שהוא שיעור ג' אצבעות ואם אחז פחות מג' אצבעות צריך שיאחוז בענין שיהא יכול לנתק כל הכלי ולהביאו אצלו:

הגה: וי"א דאין קנין בפחות מג' (המגיד פ"ה דמכירה ור"ן סוף פ"ד דנדרים וב"י בשם עיטור ונ"י פ"ק דמציעא) ואין המוכר יכול לעכב הכלי או לחתוך קצתו דסתם קנין ע"מ להחזיר הכלי הוא (הגהות אשירי פ' הזהב) ואין מקנין בכלי אלא מדעת בעליו (ב"י בשם עיטור ור' ירוחם והרא"ש והר"ן ספ"ד דנדרים ונ"י פ"ק דמציעא) ולכן מי שלקח סודר חבירו בלא דעתו ומקנה בו אינו קנין (תשו' רשב"א חי"ט ותשובת רמב"ן סי' ק"א) וי"א אפילו הוי כלי שאול לו אינו קנין אא"כ השאילו כדי להקנות בו (מרדכי ס"פ הספינה) וכן נראה לי:

סעיף ה[עריכה]

י"א שאין הקנין מועיל אא"כ מקנה לו החפץ הנמכר או הניתן מיד אבל אם אמר לו הקונה תקנה סודר זה ותקנה חפצך לי לאחר שלשים לא קנה מפני שבשעה שיש לו לקנות כבר החזיר הסודר לקונה אבל אם אמר לו קנה ע"מ שתקנה לי מעכשיו ולאחר ל' יום קנה:

הגה: ובסתם אמרינן דהוי מעכשיו באופן המועיל דודאי בכדי לא הוי עביד (פסקי מהרא"י סי' קע"ג):

סעיף ו[עריכה]

אע"פ שנגמר הדבר בקנין סודר כל אחד משניהם יכול לחזור בו כ"ז שעוסקים באותו ענין ואם הפסיקו הענין אין א' מהם יכול לחזור בו:

סעיף ז[עריכה]

בשאר דרכי הקנייה אין שום אחד מהם יכול לחזור בו לאחר כדי דיבור:

סעיף ח[עריכה]

יש מי שכתב שאם פירש בשעת קנין סודר בלא חזרה או שכתבו שטר או שקבלו דיינים לפשרה בקנין אע"פ שעוסקים באותו ענין אינם יכולים לחזור בהם אחר כדי דיבור:

סעיף ט[עריכה]

בדרכים שהקרקע נקנה בהם שכירות ושאלת קרקע נקנין:

הגה: ואפילו במקום שכסף אינו קונה בלא שטר כמו שנתבאר לעיל סי' ק"ץ מ"מ שכירות סגי ליה בכסף לחוד (ב"י)

וי"א שאינם נקנים בקנין סודר:

סעיף י[עריכה]

שכירות ומשכונא אינם נקנים במלוה:

הגה: משום דהויין כמכר ואין קונים במלוה אפילו בתורת כסף (ועי' לקמן סי' ר"ד סעיף י'):

סעיף יא[עריכה]

אין קונין בשבת קנין סודר ואם קנו אע"פ שעשו עבירה קנו: