שולחן ערוך חושן משפט קצה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · קצה · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

אין קונים אלא בכלי ואע"פ שאין בו שוה פרוטה (ובלבד שיהא עשוי מדבר חשוב לאפוקי כלי העשוי מגללי בקר) (טור) ואין קונים בדבר שאסור בהנאה ולא בפירות ולא במטבע (בהמה מקרי כלי וקונין בה אבל שאר מטלטלין שאינן כלי אין קונין בהם (טור) מטבע שנפסל לגמרי הוי ככלי וקונין בהם) (טור סי' ר"ג) ואין קונין בכליו של מקנה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אין קונים אלא בכלי כו':    ולכך מנהג האידנא לכתוב בסוף השטר וקנינא מיניה במנא דכשר למיקניא ביה. במנא לאפוקי מטלטלין. דכשר לאפוקי איסורי הנאה איכא דאמרי לאפוקי כלי העשוי מגללי בקר. למיקניא כלו' בכליו של קונה. ביה לאפוקי מטבע גמ'. ומהרא"י בסי' ט"ז כ' דאם לא כ' כן אין מוציאין ממון בשטר ההוא:

ולא במטבע:    אע"ג דיכול לשקול כנגדה או לתלות בצוואר בתו מ"מ אינה מיוחדת לאלו ועיקרו להוצא' נתנה ע"י צורה שעליו וצורה עבידא דבטלה שהמלך פוסל צורה זו ומצוה לצור צורה אחרת על המטבע ומ"ה לא סמכה דעתיה דהמקנה להקנות ע"י המקח ומינה דאם נפסלה המטבע ואין יכולין להוציאה דקונין בה וכמ"ש מור"ם בסמוך. ועיי"ל ר"ס ר"ג שם יתבאר מקור דין זה:

בהמה מיקרי כלי:    עד"ר שם נתבאר דל"ד פרה ושור דעושין בו מלאכה כגון חרישה וכיוצא בו אלא אפי' טלה והדומ' לו כיון דנהנין מהם בעינם דהטלה מגדלין לגדל עליו צמר וגוזזין אות' ולוקחין החלב והוולדות עמהן ודומים גם הם לכלי שעושים בו קנין חליפין כיון שראוי הוא לעשות בו מלאכ' ומ"ה סתם הטור ומור"ם ז"ל וכתבו בהמה דמשמע כל בהמה:

אבל שאר מטלטלין כו':    ☜וכ' בהגמ"ר דב"מ (דף ק"ן ע"ד) דכל דבר הנעשה בידי אדם בכלל כלי והנעשה בידי שמים הוא פירי וכן כ' העיטור ועיין במהרי"ק שורש ך' איזה דברים צריכים קנין:

ואין קונין בכליו של מקנה:    לאפוקי ממ"ד בגמר' דמאי דכתיב ושלף איש נעלו ונתן לרעהו שפירושו דהמקנה נתנו להקונה ואומר לו קנה כלי זה ועי"ז קנה ג"כ מקח פלוני ופלוני קרקע או מטלטלים:

ש"ך - שפתי כהן

(ג) בהמה מקרי כלי ע' בי"ד סי' קע"ז סל"ה:


(ד) אבל שאר מטלטלים כו' וכתב הגמ"ר דב"מ (דף ק"ן ע"ד) דכל דבר הנעשה בידי אדם בכלל כלי והנעשה בידי שמים הוא פירי וכ"כ העיטור כו' עכ"ל סמ"ע (הג"ה צ"ע דנראה שזה דעת רש"י וא"כ ז"א לפמ"ש הרב בהג"ה בהמה מיקרי כלי ודוק):


(ה) מטבע שנפסל ע"ל סי' ר"ג ס"ח בהג"ה:



באר היטב

(ד) בכלי:    ולכך המנהג האידנא לכתוב בסוף השטר וקנינא מיניה במנא דכשר למיקניא ביה. במנא לאפוקי מטלטלין. דכשר לאפוקי איסורי הנאה או לאפוקי כלי העשוי מגללי בקר. למיקניא כלומר בכליו של קונה. ביה לאפוקי מטבע כן הוא בש"ס וכתב מהרא"י דאם לא כתוב כן אין מוציאין ממון בשטר ההוא. סמ"ע.


(ה) במטבע:    אע"ג דיכול לשקול כנגדה או לתלותה בצואר בתו מ"מ אינה מיוחדת לאלו ועיקרה להוצא' נתנה ע"י צורה שעליה וצורה עבידא דבטלה שהמלך פוסל צורה זו ומצווה לצור צורה אחרת על המטבע ומש"ה לא סמכא דעתיה דהמקנה להקנות על ידה המקח וע"ל ריש סימן ר"ג שם יתבאר מקור דין זה. שם.


(ו) בהמה:    ל"ד שור ופרה דעושין בהן מלאכה כגון חרישה וכיוצא בה אלא אפילו טלה והדומה לו כיון שנהנים מהן בעינם דהטלה מגדלין לגדל צמר וגוזזין אותה ולוקחין החלב והולדות עמהן. דומה גם הם לכלי שעושים בו קנין חליפין כיון שראוי הוא לעשות בו מלאכה ומש"ה סתמו וכתבו בהמה דמשמע כל בהמה שם. ועיין ביורה דעה סי' קע"ז סל"ח.


(ז) שנפסל:    ע"ל סי' ר"ג ס"ח בהג"ה.



קצות החושן

▲ חזור לראש