שולחן ערוך אורח חיים תרעא ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרעא · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
*מלא קערה שמן והקיפה פתילות, יגאם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי, אפלו לנר אחד אינו עולה ידלפי שהוא כמדורה.
- הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות טובשורה בשוה ולא בעיגול, טזדהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק). *ומותר להדליק יזבפמוטות שקורין לאמפ"א יחמאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן קה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה, יטשאין לדבקן יחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה), כ*אפילו בנרות של שבת ויום־טוב יזהרו שלא לעשות כן (א"ז).
מפרשים
שקורין לאמפ"א. וכ' רש"ל צריך לתלות' בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין והמדקדקי' אינ' מדליקים בלאמפ"א שאין בה הידור לנו חנוכה עכ"ל:
(ג) בשורה בשוה: ולא א' נכנס וא' יוצא [ד"מ מהרי"ל]:
(ד) שאין לדבקן יחד: ז"ל ד"מ כשמדליקין נר שבת או חנוכה או י"ט ודובקין הנרות סמוכין זה לזה עד שהן מתחממות זו מזו ונוטף השעו' משום החמימות גם נכפלו' ונופלו' לא קיימו מצוה [א"ז] עכ"ל משמע דנרות כרוכים יחד מותר לעשות דהא בשבת ויו"ט מצוה לעשות כרוכים כמ"ש סי' רס"ג ובמהרי"ו כ' וז"ל בערפורט לוקחין ד' או ה' נרות חנוכה ומדביקין אותן ביחד [פי' שקלועין כמו שרשרת] ומדליקין אותן לנר א' ואסרתי אותן דהוי כמדו' עכ"ל אפשר דשני נרות שרי אבל בתשובת רש"ל משמע דאסור וכ"מ סי' רצ"ח סק"ב וסי' תל"ג ס"ב, כ' רש"ל בתשו' המדליק בפמוטות יתלה אות' בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בנר האמצעי הסמוך לפתח ויסב בדרך ימין המדקדקי' אין מדליקין בפמוטו' שאין בהן הידור לנר חנוכה עכ"ל:
(ה) כפה: וצריך שיכפה עליה כלי קודם שידליק שאם ידליקנה ואח"כ יכפ' עליה כלי הרי הנרות היו דולקות מקמי הכי במדורות ולית בהו שום מצוה וע"י כפיית הכלי נתקנה להיות כנרות וצריך שתהי' בשעת הדלקתם לשם מצו' מהר"א הלוי בספר גן המלך סי' קנ"א.
(ו) בשוה: ולא אחד נכנס וא' יוצא. ד"מ מהרי"ל.
(ז) לאמפ"א: וכ' רש"ל צריך לתלותה בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין. והמדקדקים אינם מדליקין בלאמפ"א שאין בה הידור לנר חנוכה עכ"ל.
(יג) אם כפה וכו': שעי"ז אין מתחברים כל הפתילות יחד ודוקא כשכפה ואח"כ הדליק אבל אם הדליק ואח"כ כפה צריך לכבות ולכסות בכלי ולחזור ולהדליק:
(יד) לפי שהוא כמדורה: שמתחברות כל הלהב יחד:
(טו) בשורה בשוה: היינו שלעשות אחד נכנס ואחד יוצא ג"כ אינו כדאי שלא יבוא לעשות בעיגול:
(טז) דהוי כמדורה: ואם יש הפסק מחיצה בין נר לנר וכרחב אצבע ביניהן מותר ואפילו לא כפה עליה כלי וכן נוהגין דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר [ח"א]:
(יז) בפמוטות: של נחושת העשויין קנים קנים יוצאין סביבות בעיגול שהקנים חלולין ומחיצת כל קנה מפסיק בינו לבין חבירו:
(יח) מאחר שכל נר מובדל הרבה וכו': משמע מלשון זה דתרתי בעינן דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה ועיין בא"ר שכתב דדי ברחב אצבע. וה"ה כשמדבקין נרות שעוה בכותל יראה שיהיו מרווח אחד מחבירו עכ"פ כשיעור אצבע:
(יט) שאין לדבקן ביחד ולהדליקן: אפילו להדביק שנים ביחד אסור וכ"ש ד' או ה' דודאי נראה כמדורה:
(כ) אפילו בנרות של שבת ויו"ט וכו': עיין בבה"ל:
(*) מילא קערה שמן והקיפה פתילות: וה"ה כשהקיף נרות בעיגול עד שעי"ז יוכל להתחבר הלהב ג"כ דינא הכי.
(*) ומותר להדליק בפמוטות: עיין מ"ב וכתבו האחרונים בשם רש"ל דאף דמן הדין מותר מ"מ אין זה הידור לנר חנוכה.
(*) אפילו בנרות של שבת וכו': מלשון זה משמע דאף בשבת ויו"ט יש ליזהר שלא לעשות כן ואינו כן דבשבת ויו"ט מצוה לעשות כרוכים כדלעיל בסימן רס"ג וכבר הקשה כן במגן אברהם ועיין בסוף דבריו דלפי מאי דמסיק בשם רש"ל דאסור בענינינו אפילו בשתי נרות כרוכין ממילא אין שום ביאור לדברי רמ"א במה שמסיק דאפילו בנרות של שבת ויו"ט יש ליזהר ועיין בפמ"ג שגם הוא נדחק מאוד בדברי רמ"א ולענ"ד נראה דחסר כאן פרט אחד הנזכר באור זרוע דהיינו כשמדבקין אותן אחר הדלקתן עד שעי"ז מתחממות ונופלות וזה באמת אסור בין בחנוכה ובין בשוי"ט וז"ל ד"מ כשמדליקין נר שבת או חנוכה או יו"ט ודובקין הנרות סמוכין זה לזה עד שהן מתחממות זו מזו ונוטף השעוה גם נכפלות ונופלות לא קיימו המצוה אור זרוע עכ"ל ולאות שהאמת כדברי שציין ברמ"א אור זרוע והלא דין הראשון לא נזכר כלל באור זרוע אלא דין זה.
(כג) סעיף ד: מילא קערה שמן והקיפה פתילות וכו' — והוא הדין כשהקיף נרות בעיגול, עד שעל ידי זה יוכל להתחבר הלהב, גם כן דינא הכי. משנה ברורה בביאור הלכה:
(כד) שם: אם כפה עליה כלי וכו' — שאז על ידי זה אין מתחבר הלהב של הפתילות, ונראין שהן מופרדין. ועיין לקמן #כהח כז:
(כה) שם: אם כפה עליה כלי וכו' — ודווקא בקערה, לפי שאין לה פיות ונראה כמדורה; אבל נר שיש לה ב' פיות או ג' או כמה, שיכול לתת פתילה בכל פה ופה, אף על פי שאין לו כיסוי עולה לכמה בני אדם. וכן כתב הר"ר יהונתן ז"ל. חידושי הר"ן על מסכת שבת שם. מיהו בחידושי המאירי על מסכת שבת שם משמע דרש"י חולק על הר"ן בזה, יעו"ש. וכן כתב בספר מלכי בקודש דף ק"ב, דלדעת רש"י גם לנר שיש לו שתי פיות צריך כיסוי, יעו"ש, והביא דבריהם רב פעלים חלק ד' סימן ל'. ועיין שם מה שכתב להקשות על דברי המאירי וספר מלכי בקודש הנזכרים, וכתב: אך לדעת הרמב"ם ומרן בשולחן ערוך ושאר פוסקים, שכתבו בסתמא בנר שיש לו שתי פיות, הדבר ברור דסבירא להו כהר"ן ודעימיה דיועיל בכל גוונא, כיון שיש לו פיות מובדלים יש היכר ואין זה כמדורה, יעו"ש. ועוד יש לומר, דשאני נר שיש לו שתי פיות שהם בשווה, וגם יש להם פיות; לא כן קערה שהם בעיגול וגם בלא פיות, ודוק. ועיין לקמן אות ל':
(כו) שם: אם כפה עליה כלי וכו' — וצריך לכפות עליה כלי קודם שידליקנה. אבל אם הדליקה ואחר כך כפה עליה כלי, לא עשה כלום, וצריך לכבותה ולחזור ולהדליקה בברכה, וכדלקמן סימן תרע"ה סעיף ב. פרי חדש. וכן כתב בספר גן המלך סימן קנ"א, דצריך שיכפה עליה כלי קודם הדלקה, יעו"ש. יד אהרן בהגהות הטור, אשל אברהם אות ג', משנה ברורה אות י"ג. ומיהו מה שכתב הפרי חדש לחזור ולהדליקה בברכה, זהו לפי סברתו שם בסימן תרע"ה סעיף ב, אבל יש חולקים בזה, כמו שנכתוב בדברינו לשם. ועל כן גם הכא לא יחזור לברך, משום דקיימא לן ספק ברכות להקל:
(כז) שם: לפי שהוא כמדורה — וכתב בעל העיטור (כצ"ל. ומה שכתוב בטור בשם הרא"ש ט"ס הוא, כמו שכתב השולחן גבוה. ומה שכתב התרומת הדשן סימן ק"ה 'שתי אצבעות' בשם בעל העיטור, גירסא אחרת היתה לו בבעל העיטור כמו שכתב הב"ח, אבל גירסת הר"ן ובית יוסף כמו שכתבנו): מסתברא שלא הרחיקם זה מזה עד כאצבע, אבל אם הרחיקם זה מזה עד כאצבע שאינו נעשה כמדורה, יצא. והטור כתב דאפילו הרחיקם אין להתיר בלא כפיית כלי, דמה גבול יש בהרחקה? אם הפתילות גסות והלהב גדול, אפילו יותר מכאצבע מתחברות; ואם הם דקות, אפילו פחות מכאצבע סגי. להכי קאמרינן כפיית כלי, דהוא מילתא דפסיקא, עכ"ל. וכתב עליו בית יוסף דדברי טעם הם. ומיהו יש לומר דשיעור הרחקת אצבע שאמרו – בפתילות בינוניות, ולפי אותו הערך צריך להוסיף ריחוק בגסות ולמעט ריחוק בדקות, עכ"ל. ורוצה לומר, להשוות דברי הרא"ש ודעמיה שהביא בבית יוסף לדברי הטור, דכולהו סברי דבפתילות בינוניות הריחוק עד כאצבע, ואם הם גסות צריך יותר ואם הם דקות יוכל למעט, והוא לפי הראות, שאחר ההדלקה לא יהיה הלהב של הפתילות נוגע זה בזה אלא מופרד ונראה כל פתילה לבדה. אך לדעת הטור לא פלוג ובכל ענין צריך כלי, ולדעת שאר פוסקים סגי בהרחקה זו בלא כפיית כלי. ועיין לקמן אות ל"ד ולעיל סימן רס"ג אות ו':
(כח) שם הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה וכו' — ולא אחד נכנס ואחד יוצא. מגן אברהם ס"ק ג, אליה רבה אות ו, משנה ברורה אות טו. וכן אם מדליק בנרות של שעוה, יעמידם בשוה ולא אחד גבוה ואחד נמוך. חיי אדם כלל קנ"ד אות יו"ד. וכן כתב בתוספות חיים על חיי אדם שם אות ט"ז, וכתב ודלא כשו"ת מהר"י מברונא סימן ט"ל הובא בהד"ט יעו"ש:
(כט) שם בהגה: ולא בעיגול דהוי כמדורה — והפרי חדש כתב שאין צריך ליזהר בכך, כיון שכל אחת מובדלת מחבירתה, דומיא דקערה שכפה עליה כלי עכ"ל:
(ל) שם בהגה: ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א וכו' — והם של נחושת העשויין קנים קנים, יוצאין סביבות בעיגול. ולא דמי לקערה, דהכא שהקנים מובדלים במחיצה, אלא שפתוחין למעלה, לא חשיב כמדורה כהאי גוונא. תרומת הדשן סימן ק"ה, פרי חדש:
(לא) שם בהגה: ומותר להדליק בפמוטות וכו' — וצריך לתלותה בטפח הסמוך לפתח. ויתחיל מנר האמצעי, שהוא הסמוך לפתח, ויסבב לצד ימין. אבל המדקדקים נזהרין שלא להדליק בפמוטות, שאין בהם הידור לנרות חנוכה. רש"ל בתשובה סימן פ"ה, ט"ז ס"ק ב, מגן אברהם ס"ק ד. ופשוט דמיירי בפמוטות שלנו (ר"ל שכתב בהגה בשם התרומת הדשן), שיש היתר גמור, אלא דקאמר שאין בהם הידור. וכנסת הגדולה הבין דמיירי בשאר פמוטות, וליתא, כמו שכתוב בשל"ה דף רמ"ט ע"ב ומטה משה סימן תתקפ"ח. אליה רבה אות ז'. וכן משמע מדברי הט"ז הנזכר, שכתב דברי רש"ל על דברי הגה הנזכר. וכן משמע בחיי אדם כלל קנ"ד אות יו"ד. ועיין לקמן סימן תרע"ו סעיף ה':
(לב) ומה טוב להדליק בנרות הללו, כמו שנוהגין ברוב בתי כנסיות, שנותנין בהם מים ושמן למעלה להורות על הנס שבו, תרמוז בזה כי גבר ישראל שנמשלו לשמן על האומות שהם מים הזדונים. יפה ללב חלק ב אות ב:
(לג) שם בהגה: מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו — משמע דתרתי בעינן, חוץ ממה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמו כמו שכתבנו לעיל אות ל, צריך גם כן שיהא מובדל מחבירו:
(לד) שם בהגה: מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו — ואפילו רחוק אצבע, שהרי הרבה פוסקים מתירין בזה אפילו בקערה. אליה רבה אות ח, חיי אדם שם. וכתב וכן נוהגין. ועיין לעיל אות כז:
(לה) שם בהגה: ויזהרו כשעושין נרות אפילו בשעוה שאין לדבקן ביחד וכו' — והפרי חדש מתיר. ומהר"י ווייל כתב לאסור להדביק ארבעה או חמשה נרות ביחד ולהדליקם דהוי כמדורה, והביא דבריו מגן אברהם ס"ק ד, וכתב דבתשובת רש"ל משמע דאפילו שנים דבוקים ביחד אסור, יעו"ש. וכן כתב אליה רבה אות ה, חיי אדם שם, משנה ברורה אות יט. וכן לא יעמידם סמוך כל כך שיתחממו זו מזו, דאז נכפלות ונופלות ולא קיים המצוה. אור זרוע, דרכי משה אות ב, מגן אברהם שם, חיי אדם שם:
(לו) שם בהגה: ואפילו בנרות של שבת ויום טוב יזהרו שלא לעשות כן — עיין לעיל סימן רס"ג אות ה: