שולחן ערוך אורח חיים תרעא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרעא · ד · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

עריכה

*מלא קערה שמן והקיפה פתילות, יגאם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי, אפלו לנר אחד אינו עולה ידלפי שהוא כמדורה.

הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות טובשורה בשוה ולא בעיגול, טזדהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק). *ומותר להדליק יזבפמוטות שקורין לאמפ"א יחמאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן קה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה, יטשאין לדבקן יחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה), כ*אפילו בנרות של שבת ויום־טוב יזהרו שלא לעשות כן (א"ז).

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שקורין לאמפ"א. וכ' רש"ל צריך לתלות' בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין והמדקדקי' אינ' מדליקים בלאמפ"א שאין בה הידור לנו חנוכה עכ"ל:
 

מגן אברהם

עריכה

(ג) בשורה בשוה:    ולא א' נכנס וא' יוצא [ד"מ מהרי"ל]:

(ד) שאין לדבקן יחד:    ז"ל ד"מ כשמדליקין נר שבת או חנוכה או י"ט ודובקין הנרות סמוכין זה לזה עד שהן מתחממות זו מזו ונוטף השעו' משום החמימות גם נכפלו' ונופלו' לא קיימו מצוה [א"ז] עכ"ל משמע דנרות כרוכים יחד מותר לעשות דהא בשבת ויו"ט מצוה לעשות כרוכים כמ"ש סי' רס"ג ובמהרי"ו כ' וז"ל בערפורט לוקחין ד' או ה' נרות חנוכה ומדביקין אותן ביחד [פי' שקלועין כמו שרשרת] ומדליקין אותן לנר א' ואסרתי אותן דהוי כמדו' עכ"ל אפשר דשני נרות שרי אבל בתשובת רש"ל משמע דאסור וכ"מ סי' רצ"ח סק"ב וסי' תל"ג ס"ב, כ' רש"ל בתשו' המדליק בפמוטות יתלה אות' בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בנר האמצעי הסמוך לפתח ויסב בדרך ימין המדקדקי' אין מדליקין בפמוטו' שאין בהן הידור לנר חנוכה עכ"ל:
 

באר היטב

עריכה

(ה) כפה:    וצריך שיכפה עליה כלי קודם שידליק שאם ידליקנה ואח"כ יכפ' עליה כלי הרי הנרות היו דולקות מקמי הכי במדורות ולית בהו שום מצוה וע"י כפיית הכלי נתקנה להיות כנרות וצריך שתהי' בשעת הדלקתם לשם מצו' מהר"א הלוי בספר גן המלך סי' קנ"א.

(ו) בשוה:    ולא אחד נכנס וא' יוצא. ד"מ מהרי"ל.

(ז) לאמפ"א:    וכ' רש"ל צריך לתלותה בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין. והמדקדקים אינם מדליקין בלאמפ"א שאין בה הידור לנר חנוכה עכ"ל.
 

משנה ברורה

עריכה

(יג) אם כפה וכו':    שעי"ז אין מתחברים כל הפתילות יחד ודוקא כשכפה ואח"כ הדליק אבל אם הדליק ואח"כ כפה צריך לכבות ולכסות בכלי ולחזור ולהדליק:

(יד) לפי שהוא כמדורה:    שמתחברות כל הלהב יחד:

(טו) בשורה בשוה:    היינו שלעשות אחד נכנס ואחד יוצא ג"כ אינו כדאי שלא יבוא לעשות בעיגול:

(טז) דהוי כמדורה:    ואם יש הפסק מחיצה בין נר לנר וכרחב אצבע ביניהן מותר ואפילו לא כפה עליה כלי וכן נוהגין דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר [ח"א]:

(יז) בפמוטות:    של נחושת העשויין קנים קנים יוצאין סביבות בעיגול שהקנים חלולין ומחיצת כל קנה מפסיק בינו לבין חבירו:

(יח) מאחר שכל נר מובדל הרבה וכו':    משמע מלשון זה דתרתי בעינן דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה ועיין בא"ר שכתב דדי ברחב אצבע. וה"ה כשמדבקין נרות שעוה בכותל יראה שיהיו מרווח אחד מחבירו עכ"פ כשיעור אצבע:

(יט) שאין לדבקן ביחד ולהדליקן:    אפילו להדביק שנים ביחד אסור וכ"ש ד' או ה' דודאי נראה כמדורה:

(כ) אפילו בנרות של שבת ויו"ט וכו':    עיין בבה"ל:
 

ביאור הלכה

עריכה

(*) מילא קערה שמן והקיפה פתילות:    וה"ה כשהקיף נרות בעיגול עד שעי"ז יוכל להתחבר הלהב ג"כ דינא הכי.

(*) ומותר להדליק בפמוטות:    עיין מ"ב וכתבו האחרונים בשם רש"ל דאף דמן הדין מותר מ"מ אין זה הידור לנר חנוכה.

(*) אפילו בנרות של שבת וכו':    מלשון זה משמע דאף בשבת ויו"ט יש ליזהר שלא לעשות כן ואינו כן דבשבת ויו"ט מצוה לעשות כרוכים כדלעיל בסימן רס"ג וכבר הקשה כן במגן אברהם ועיין בסוף דבריו דלפי מאי דמסיק בשם רש"ל דאסור בענינינו אפילו בשתי נרות כרוכין ממילא אין שום ביאור לדברי רמ"א במה שמסיק דאפילו בנרות של שבת ויו"ט יש ליזהר ועיין בפמ"ג שגם הוא נדחק מאוד בדברי רמ"א ולענ"ד נראה דחסר כאן פרט אחד הנזכר באור זרוע דהיינו כשמדבקין אותן אחר הדלקתן עד שעי"ז מתחממות ונופלות וזה באמת אסור בין בחנוכה ובין בשוי"ט וז"ל ד"מ כשמדליקין נר שבת או חנוכה או יו"ט ודובקין הנרות סמוכין זה לזה עד שהן מתחממות זו מזו ונוטף השעוה גם נכפלות ונופלות לא קיימו המצוה אור זרוע עכ"ל ולאות שהאמת כדברי שציין ברמ"א אור זרוע והלא דין הראשון לא נזכר כלל באור זרוע אלא דין זה.
 

כף החיים

עריכה

(כג) סעיף ד: מילא קערה שמן והקיפה פתילות וכו' — והוא הדין כשהקיף נרות בעיגול, עד שעל ידי זה יוכל להתחבר הלהב, גם כן דינא הכי. משנה ברורה בביאור הלכה:

(כד) שם: אם כפה עליה כלי וכו' — שאז על ידי זה אין מתחבר הלהב של הפתילות, ונראין שהן מופרדין. ועיין לקמן #כהח כז:

(כה) שם: אם כפה עליה כלי וכו' — ודווקא בקערה, לפי שאין לה פיות ונראה כמדורה; אבל נר שיש לה ב' פיות או ג' או כמה, שיכול לתת פתילה בכל פה ופה, אף על פי שאין לו כיסוי עולה לכמה בני אדם. וכן כתב הר"ר יהונתן ז"ל. חידושי הר"ן על מסכת שבת שם. מיהו בחידושי המאירי על מסכת שבת שם משמע דרש"י חולק על הר"ן בזה, יעו"ש. וכן כתב בספר מלכי בקודש דף ק"ב, דלדעת רש"י גם לנר שיש לו שתי פיות צריך כיסוי, יעו"ש, והביא דבריהם רב פעלים חלק ד' סימן ל'. ועיין שם מה שכתב להקשות על דברי המאירי וספר מלכי בקודש הנזכרים, וכתב: אך לדעת הרמב"ם ומרן בשולחן ערוך ושאר פוסקים, שכתבו בסתמא בנר שיש לו שתי פיות, הדבר ברור דסבירא להו כהר"ן ודעימיה דיועיל בכל גוונא, כיון שיש לו פיות מובדלים יש היכר ואין זה כמדורה, יעו"ש. ועוד יש לומר, דשאני נר שיש לו שתי פיות שהם בשווה, וגם יש להם פיות; לא כן קערה שהם בעיגול וגם בלא פיות, ודוק. ועיין לקמן אות ל':

פירושים נוספים


▲ חזור לראש