באר היטב על אורח חיים תרעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תרעא |

סעיף א[עריכה]


(א) עני:    אבל אינו חייב להשכיר עצמו כמו בד' כוסות.

סעיף ב[עריכה]


(ב) מוסיף:    נ"ל דאם יש לו כדי להדליק בכל לילה נר אחד דאין צריך לחזור על הפתחים או למכור כסותו מאחר דיוצא י"ח מן הדין. וכתב המ"א ונ"ל דמי שאין לו שמן הרב' יתן באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם שאם יעשה לכולם בשוה לא ידליק אפי' אחד כשיעור ואם יש לו שמן בצמצום ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל ליל' א' ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד עכ"ל.


(ג) המנהג:    וזה חידוש שהספרדים נוהגים כתוס' והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות.

סעיף ג[עריכה]


(ד) שנים:    פרש"י בשביל ב' בני אדם למהדרין העושים נר לכל א'. ונ"ל דלדידן דמוסיפין בכל ליל' לא ידליקו ב' אנשים בנר אחד דאז לא יהי' היכר כמה נרות מדליקין כמ"ש בהג"ה. מ"א.

סעיף ד[עריכה]


(ה) כפה:    וצריך שיכפה עליה כלי קודם שידליק שאם ידליקנה ואח"כ יכפ' עליה כלי הרי הנרות היו דולקות מקמי הכי במדורות ולית בהו שום מצוה וע"י כפיית הכלי נתקנה להיות כנרות וצריך שתהי' בשעת הדלקתם לשם מצו' מהר"א הלוי בספר גן המלך סי' קנ"א.


(ו) בשוה:    ולא אחד נכנס וא' יוצא. ד"מ מהרי"ל.


(ז) לאמפ"א:    וכ' רש"ל צריך לתלותה בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין. והמדקדקים אינם מדליקין בלאמפ"א שאין בה הידור לנר חנוכה עכ"ל.

סעיף ו[עריכה]


(ח) מי"ט:    נ"ל דאם דר בעליה מניח' בחלון אפי' הוא למעל' מיו"ד מ"א. וע' בתשו' פנים מאירות סי' מ"ז. ובתשובת שבות יעקב ח"ב סי' ל"ב. וע' ביד אהרן.

סעיף ז[עריכה]


(ט) מחציו:    עט"ז ובב"ח וחות יאיר סי' רכ"ז.


(י) ומברכין:    עיין בתשובת חכם צבי סי' פ"ח מה שתמה ע"ז. כתב רמ"א בתשו' סי' מ"ו דאם אבל מתפלל בערב חנוכה ידליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו אבל שאר ערבית דחנוכה יתפלל ע"ש.


(יא) בביתו:    משמע אפי' הש"ץ צריך לחזור ולהדליק בביתו.


(יב) קודם מנחה:    וכ"כ רש"ל. ובד"מ כתב ואין אנו נוהגין כן אלא מדליקין בין מנחה למעריב ונ"ל דאם הוא סמוך לחשיכה וטרם שיבואו מנין לבה"כ יתקדש היום יברך וידליק מיד דמ"מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח"כ לבה"כ. מ"א ע"ש ועיין בתשובת שבות יעקב ח"ב סימן מ"א.


(יג) השמש וכו':    אבל בביתו צריך הוא להדליק כולם לבוש. אבל רש"ל בתשו' כתב שגם בביתו רשאי לעשות כן וכן נ"ל שכן מצינו ביומא פרק ג' קרצו ומרק אחר ע"י וכו' ע"ש ועיין בחולין פרק ב'.

סעיף ח[עריכה]


(יד) החשד:    עט"ז ומ"א. ובתשובת חכם צבי סימן צ"א. ובתשובת יד אליהו סי' ז' וע' בי"א במה ששמע להקשות ודו"ק.