שולחן ערוך אורח חיים תרעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

סדר הדלקת נר חנכה ומקום הנחתו
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח

סעיף א[עריכה]

צריך לזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, ואפלו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק.

סעיף ב[עריכה]

כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה. ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר.

הגה: ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב"ם), וכן המנהג פשוט. ויזהרו לתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא הכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג).

סעיף ג[עריכה]

נר שיש לו שתי פיות, עולה לו בשביל שנים.

סעיף ד[עריכה]

מלא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי, אפלו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה.

הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול, דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק). ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א מאחר שכל נר מבדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן קה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה, שאין לדבקן יחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה), אפילו בנרות של שבת ויום־טוב יזהרו שלא לעשות כן (א"ז).

סעיף ה[עריכה]

נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות־הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות־הרבים, מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר. ואם היה דר בעליה, שאין לו פתח לרשות־הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות־הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקים המצוה, מניחו על שולחנו ודיו. וצריך נר אחר להשתמש לאורו. ואם יש מדורה, אינו צריך נר אחר.

סעיף ו[עריכה]

מניחו למעלה משלושה טפחים. ומצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, ואם הניחו למעלה מעשרה טפחים יצא, אבל אם מניחו למעלה מעשרים אמה לא יצא.

הגה: ואפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מעשרים לא יצא, דהדלקה עושה מצוה (ב"י בשם תוספות).


סעיף ז[עריכה]

מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר־חנוכה משמאל. ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין. ואם הניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל.

הגה: ומיהו בזמן הזה שכלנו מדליקין בפנים ואין הכר לבני רשות־הרבים כלל, אין לחש כל־כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח, ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות, אלא־אם־כן רבים בני הבית, שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיחד מלערב הנרות ביחד ואין הכר כמה נרות מדליקין. ומכל מקום יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקים הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה הכר כלל, ואף כי אין הכר, רק לבני הבית, מכל מקום הכר קצת מיהא בעי.

ובבית־הכנסת מניחו בכותל דרום (כנרות המנורה, ומסדרן ממזרח למערב) (ת"ה סימן קד ב"י), ומדליקין ומברכין (בבית־הכנסת) משום פרסומי ניסא.

הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בית־הכנסת, וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קיא). ונוהגין להדליק בבית־הכנסת בין מנחה למעריב. ויש נוהגין להדליק בערב־שבת קודם מנחה (כל־בו ואבודרהם). ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שברך השליח ציבור והדליק אחד מהן, יוכל השמש להדליק הנשארים והשליח־ציבור יתפלל (מהרי"ל).

סעיף ח[עריכה]

חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד. ואם שתי הפתחים ברוח אחד (והם בבית אחד) (כל בו), די לו באחד מהם.

הגה: ואם מדליק בשני פתחים, אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה (ר"ן). מיהו, בזמן הזה שכלם מדליקין בפנים ממש ואין הכר לבני רשות־הרבים כלל, אפלו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקין אלא פעם אחת בפנים, כן נראה לי, וכן המנהג פשוט.