לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תרעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרעא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

סדר הדלקת נר חנכה ומקום הנחתו
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח

צריך לזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק.

כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה. ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר.

הגה: ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב"ם), וכן המנהג פשוט. ויזהרו לתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג).

נר שיש לו שתי פיות, עולה לו בשביל שניים.

מלא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי, אפלו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה.

הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול, דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק). ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן קה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה, שאין לדבקן יחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה), אפילו בנרות של שבת ויום־טוב יזהרו שלא לעשות כן (א"ז).

נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות־הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות־הרבים, מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר. ואם היה דר בעליה, שאין לו פתח לרשות־הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות־הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקים המצוה, מניחו על שולחנו ודיו. וצריך נר אחר להשתמש לאורו. ואם יש מדורה, אין צריך נר אחר. ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר.

מניחו למעלה משלושה טפחים. ומצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, ואם הניחו למעלה מעשרה טפחים יצא, אבל אם מניחו למעלה מעשרים אמה לא יצא.

הגה: ואפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מעשרים לא יצא, דהדלקה עושה מצוה (ב"י בשם תוספות).


מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר־חנוכה משמאל. ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין. ואם הניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל.

הגה: ומיהו בזמן הזה שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות־הרבים כלל, אין לחוש כל־כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח, ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות, אלא־אם־כן רבים בני הבית, שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין. ומכל מקום יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקים הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה היכר כלל, ואף כי אין היכר, רק לבני הבית, מכל מקום היכר קצת מיהא בעי.

ובבית־הכנסת מניחו בכותל דרום (או בדרום המנורה, ומסדרן ממזרח למערב) (ת"ה סימן קד, ב"י), ומדליקין ומברכין (בבית־הכנסת) משום פרסומי ניסא.

הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בית־הכנסת, וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קיא). ונוהגין להדליק בבית־הכנסת בין מנחה למעריב. ויש נוהגין להדליק בערב־שבת קודם מנחה (כל־בו ואבודרהם). ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שברך השליח ציבור והדליק אחד מהן, יוכל השמש להדליק הנשארים והשליח־ציבור יתפלל (מהרי"ל).

חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד. ואם שתי הפתחים ברוח אחד (והם בבית אחד) (כל בו), די לו באחד מהם.

הגה: ואם מדליק בשני פתחים, אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה (ר"ן). מיהו, בזמן הזה שכלם מדליקין בפנים ממש ואין הכר לבני רשות־הרבים כלל, אפילו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקין אלא פעם אחת בפנים, כן נראה לי, וכן המנהג פשוט.