שולחן ערוך אורח חיים תרעא ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרעא · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות־הרבים כאמבחוץ. אם הבית פתוח לרשות־הרבים, מניחו על פתחו, כבואם יש חצר לפני הבית, מניחו על *פתח החצר. ואם היה דר בעליה, כגשאין לו פתח לרשות־הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות־הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקים המצוה, מניחו על שולחנו ודיו. כד*וצריך נר אחר להשתמש לאורו. כהואם יש מדורה, אין צריך נר אחר. ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר.
מפרשים
ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה. זהו פי' התוס' בפ' כירה אבל רש"י פי' בב"מ דהסכנה שהיה יום איד לפרסיים שלא הניחו שום נר אלא בע"א שלהם דא"כ היה ק' מה מהני במניחו על השלחן והתוס' דחקו בב"מ לומ' שלא חפשו כ"כ בבתים אבל לפי' זה א"ש דמניח על השלחן דלא היה הרגש' בדבר שנעש' למצוה:
וצריך נר אחר כו'. אע"ג דבלא סכנה נמי צריך נר אחר דהא אסור להשתמש לאורן קמ"ל כאן דל"ת כיון דע"כ נהנה מהם כיון שהם מונחים על השלחן ממילא הותר' לגמרי אלא עכ"פ צריך אחר להכירא כ"פ הר"ן:
(ה) וצריך נר אחר: פי' הר"ן אף על פי שמדליקו על השלחן וע"כ הוא משתמש לאור' אפ"ה צריך להדליק נר אחד משו' הכירא עכ"ל ומזה יצא המנהג שמדליקין שמש כמ"ש [שו"ת] רמ"א סי' פ"א:
(כא) מבחוץ: משום פרסומי ניסא וקמפרש ואזיל כיצד אם הבית וכו':
(כב) ואם יש חצר לפני הבית וכו': וחצרותיהן היו פתוחות לר"ה:
(כג) שאין לו פתח פתוח לר"ה: וגם אין לו פתח פתוח לחצר אלא פתוחה היא לבית:
(כד) וצריך נר אחר: לעשות היכר לדבר:
(כה) ואם יש מדורה: ויכול להשתמש לפניה ויש הכירה שהנר של מצוה היא:
(*) פתח החצר: ר"ל ושלא כדעת רש"י דסובר דמניחו על פתח הבית הפתוח לחצר. ובר"ן ובאור זרוע העתיקו כרש"י.
(*) וצריך נר אחר להשתמש לאורה: פי' רש"י משום הכירא ור"ל שאפילו אם לא ירצה כלל להשתמש לאורה מ"מ צריך נר אחר שיהיה היכולת בידו להשתמש לאורה ועי"ז מינכר שהנר הראשון הוא לשם מצוה דאל"ה כיון שעומד על השולחן יאמרו שלצרכו הדליקה. ונראה דוקא במניחה על שולחנו אבל כל שמניחה סמוך לפתח א"צ לנר אחרת אע"פ שעומד לו לשם הואיל ואינו בא להשתמש לאורה לאיזה תשמיש. אכן מנהג העולם וכן מנהג רבותינו דבכל נר חנוכה המודלקת בתוך הבית צריך נר אחרת אפילו לא היה צריך לתשמיש שלא יאמרו לצרכו הדליקה וכן אני נוהג למעשה כ"כ המאירי עי"ש ועיין בפמ"ג שכן משמע ג"כ מתשובת רמ"א. ועיין בסוף סימן תרע"ח סק"ג במגן אברהם דאפילו מי שאין לו אלא נר אחד [ונר אחרת להדליק לשמש לאורה אין לו] מ"מ ידליק את הנר ויברך עליה. ומ"מ לכתחלה בודאי יזהר שלא להשתמש לפניה.
(לז) סעיף ה: הסמוך לרשות הרבים מבחוץ — משום פרסומי ניסא. רש"י שבת כ"א ע"ב, לבוש:
(לח) שם: ואם יש חצר לפני הבית וכו' — והחצר פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתח החצר הסמוך לרשות הרבים מבחוץ. וזהו לדעת התוספות שם; אבל לדעת רש"י, אם הבית פתוח לחצר, מניחו על פתח הבית הסמוך לחצר, וכן הוא דעת הר"ן ואור זרוע:
(טל) שם: ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים וכו' — כלומר, שאם היה פתח העלייה פתוח לרשות הרבים, מניחה על הפתח. ואם היה פתוח לחצר, מניחה על פתח החצר שהוא פתוח לרשות הרבים. אבל הכא מיירי כשהעלייה פתוחה לבית, דהשתא כי מנח לה על פתח הבית או על פתח החצר – לא מינכרא מלתא דמשום עלייה היא, ולפיכך מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. בית יוסף. ולדידן מצוה יותר בחלון מלהניח אצל הפתח, דבחלון יש היכר לבני רשות הרבים. ואם החלון גבוה מקרקע רשות הרבים למעלה מעשרים אמה, ואם כן אין היכר לבני רשות הרבים, אזי יותר טוב להניח בפתח. חיי אדם כלל קנ"ד אות טז. ועיין לקמן אות מח:
(מ) שם: ובשעת הסכנה וכו' — שגזרו שמד שלא לקיים המצוה, ולא כפירוש רש"י שם בגמרא. ב"ח עי"ש. ועוד עיין בט"ז ס"ק ג:
(מא) שם: וצריך נר אחר להשתמש לאורו — פירש רש"י: משום היכרא, ורוצה לומר שאפילו אם לא ירצה כלל להשתמש לאורה, מכל מקום צריך נר אחר שיהיה היכולת בידו להשתמש לאורה, ועל ידי זה מינכר שהנר הראשון הוא לשם מצוה; דאי לאו הכי, כיון שעומד על השלחן יאמרו שלצרכו הדליקה. ונראה דווקא במניחה על שולחנו, אבל כל שמניחה סמוך לפתח אין צריך לנר אחרת, אף על פי שעומד לו לשם, הואיל ואינו בא להשתמש לאורה איזה תשמיש. אכן מנהג העולם וכן מנהג רבותינו, דבכל נר חנוכה המודלקת בתוך הבית צריך נר אחרת, אפילו לא היה צריך לתשמיש, שלא יאמרו לצרכו הדליקה. וכן אני נוהג למעשה, כן כתב המאירי יעו"ש. משנה ברורה בביאור הלכה: