שולחן ערוך אורח חיים רסג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן רסג | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

הדלקת נרות
ובו שבעה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיז

סעיף א[עריכה]

יהא זהיר לעשות נר יפה, ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.

הגה: ויכולין להוסיף ולהדליק שלושה או ארבעה נרות, וכן נהגו. האשה ששכחה פעם אחת להדליק, מדלקת כל ימיה שלושה נרות כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר, ובלבד שלא יפחות. (אשר"י ומרדכי מסכת ראש השנה וריש פרק יום טוב).

סעיף ב[עריכה]

אחד האנשים ואחד הנשים, חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת. אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת הוא.

סעיף ג[עריכה]

הנשים מוזהרות בו יותר, מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית. אם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום, נר שבת קודם. וכן אם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ונר לחנוכה, נר שבת קודם משום שלום הבית, דאין שלום בבית בלא נר (ואם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולקנות נר חנוכה ע"ל סימן תרע"ח).


סעיף ד[עריכה]

לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת. וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה.

הגה: ועין לקמן סימן רסז ואם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת.

סעיף ה[עריכה]

כשידליק יברך "ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת" אחד האיש ואחד האשה גם ביום טוב צריך לברך "להדליק נר של יום טוב" וביום הכיפורים בלא שבת יש מי שאומר שלא יברך ועיין לקמן סימן תר"י.

הגה: יש מי שאומר שמברכים קודם ההדלקה ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנה עד לאחר הברכה. ומשימין היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכין , ואחר כך מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשיה וכן המנהג.

סעיף ו[עריכה]

בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם, צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו, אבל מי שהוא אצל אשתו אין צריך להדליק בחדרו ולברך עליו, לפי שאשתו מברכת בשבילו.

סעיף ז[עריכה]

אורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקין עליו בביתו, צריך להשתתף בפרוטה.

סעיף ח[עריכה]

שניים או שלשה בעלי בתים אוכלים במקום אחד יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו ויש מגמגם בדבר ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד.     הגה: אבל אנו אין נוהגים כן.

סעיף ט[עריכה]

המדליקין בזוויות הבית ואוכלים בחצר אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הווי ברכה לבטלה.

סעיף י[עריכה]

לבעל ההלכות גדולות כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה ויש אומרים שאם מתנה קודם שמדליקה שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו מועיל ויש אומרים שאינו מועיל לה ויש חולקים על בעל הלכות גדולות ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית שכוון שאמר החזן ברכו הכל פורשים ממלאכתם ולדידן כיוון שהתחילו מזמור ליום השבת הווי כברכו לדידיהו.

הגה: והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה אם לא שתתנה תחילה ואפילו תנאי בלב סגי (מרדכי) אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השולחן אבל לא בשאר הנרות שבבית וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר.

סעיף יא[עריכה]

אף על פי שלא התפללו הקהל עדיין אם קדם היחיד והתפלל של שבת מבעוד יום חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה ואפילו אם אומר שאינו רוצה לקבל שבת.

סעיף יב[עריכה]

אם רוב הקהל קיבלו עליהם שבת המיעוט נמשכים אחריהם על כרחם.

סעיף יג[עריכה]

אדם שבא לעיר בערב שבת וכבר קיבלו אנשי העיר עליהם שבת אף על פי שעדיין היום גדול אם היו עליו מעות או שום חפץ מניחו ליפול.

סעיף יד[עריכה]

אם ביום המעונן טעו הציבור וחשבו שחשכה והדליקו נרות והתפללו ערבית של שבת ואחר כך נתפזרו העבים וזרחה החמה אינם צריכים לחזור ולהתפלל ערבית אם כשהתפללו ערבית היה מפלג המנחה ולמעלה. ואם יחיד הוא שטעה בכך צריך הוא לחזור ולהתפלל תפילת ערבית. ולענין עשיית מלאכה בין ציבור ובין יחיד מותרים דקבלת שבת היתה בטעות ויש אומרים שאותם שהדליקו נרות אסורים בעשית מלאכה ושאר אנשי הבית מותרין. ויש אומרים שאותו נר שהודלק לשם שבת אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן ואפילו אם כבה אסור לטלטלו.

סעיף טו[עריכה]

מי ששהה להתפלל מנחה בערב שבת עד שקיבלו הקהל שבת לא יתפלל מנחה באותו בית כנסת אלא ילך חוץ לאותו בית כנסת ויתפלל תפילה של חול והוא שלא קיבל שבת עמהם אבל אם ענה וקיבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפילת חול אלא יתפלל ערבית שתיים.

סעיף טז[עריכה]

אם בא לבית הכנסת סמוך לקבלת הציבור שבת מתחיל להתפלל מנחה ואף על פי שבעודו מתפלל יקבלו הציבור שבת אין בכך כלום הואיל והתחיל בהתר.

סעיף יז[עריכה]

יש אומרים שמי שקבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה.

הגה: ומותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת, וכ"כ במוצאי שבת מי שמאחר להתפלל במוצאי שבת או שממשיך סעודתו בלילה, מותר לומר לחברו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכתו להדליק לו נרות ולבשל לו, ומותר להנות ולאכול ממלאכתו, כן נראה לי.