שולחן ערוך אורח חיים תרי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרי | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

הדלקת נרות ביום כיפור
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

מקום שנוהגים להדליק נר בליל יום הכיפורים, מדליקין; מקום שנהגו שלא להדליק, אין מדליקין.

(ואם יש לו נר בבית, חייב להדליק בחדר ששוכב שם, כדי שלא יבא לידי תשמיש עם אשתו, מאחר שרואה אותה אצל הנר שבביתו) (מהרי"ל).

ואם חל להיות בשבת, חייבין הכל להדליק.

הגה: ומברכין "להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים":

סעיף ב[עריכה]

יש מי שאומר שמברך על הדלקת נר יום כיפורים.

הגה: וכן המנהג במדינות אלו:

סעיף ג[עריכה]

בכל מקום מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים:

סעיף ד[עריכה]

נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות, ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת.

הגה: ונוהגים שכל איש, גדול או קטן, עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו), גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו), וכן נכון. וכן כתבו מקצת רבוותא.
ואם כבו נרות אלו ביום הכיפורים, אין לומר לנכרי שיחזור וידליקם (מהרי"ל ומהרי"ו).
מי שכבה נרו ביום הכיפורים, יחזור וידליקנו במוצאי יום כיפורים, ואל יכבנו עוד, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא. וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה במוצאי יום הכיפורים נרו, לא הוא ולא אחר (כך נמצא במנהגים ישנים).
ויש אומרים שיש להציע השולחנות ביום כיפור כמו בשבת (מרדכי ומנהגים), וכן נוהגין.
יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כיפורים, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש הקיטל, שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (דברי עצמו, מהגהות מיימוני פרק ז' דשביתת עשור):