שולחן ערוך אבן העזר צב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן צב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

האיש שסלק עצמו מפרות נכסי אשתו ומירשתה
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

הכותב או האומר לאשתו בעודה ארוסה: "דין ודברים אין לי בנכסיך", אם מכרה או נתנה, קיים. ואין לו במעות המקח כלל (הגהות אלפסי). וכל זמן שלא מכרה ולא נתנה, הבעל אוכל הפרות, ואם מתה יורשה. ואם כתב לה כן אחר הנשואין, צריך לקנות מידו ואז יהיה מכרה ומתנתה קיים.

הגה: ולא מהני סלוקו אלא לאחר ארוסין, אבל קודם ארוסין לא מהני סלוק (ר"ן ריש פרק הכותב ורשב"א סימן תתק"ס):


סעיף ב[עריכה]

אם התנה בעודה ארוסה על נכסים שיפלו לה משנשאת שלא יהא לו דין ודברים בהם, מועיל. ויש מי שאומר שאינו מועיל.

הגה: סלק עצמו מנכסים, יש אומרים שאין הנכסים הכתובים בכתובתה בכלל (מרדכי פרק הכותב בשם ריצב"א); ואפלו נכסים שנפלו לה אחר כך אינו בכלל (מהרי"ק שרש י"ג), אלא אם כן פרש בהדיא:


סעיף ג[עריכה]

כשאמר לה בעודה ארוסה: דין ודברים אין לי בנכסיך, אם קנו מידו הרי סלק עצמו מגוף הקרקע ואין לו בנכסיה פירות לעולם. ויש מי שחולק בזה:


סעיף ד[עריכה]

הוסיף להתנות גם על הפרות, שאמר לה: דין ודברים אין לי בנכסיך ובפרותיהן, אינו אוכל פרות בחייה, אבל מוכרים הפרות ולוקחים בהם קרקע ואוכל פרותיו.

הגה: ואם מתה, יורשה (טור). ויש אומרים דאין כופין אותה למכר הפירות, אלא שאם שירה פירות ימכרם ויקנה בהם קרקע והוא אוכל פירות (טור בשם הרא"ש):


סעיף ה[עריכה]

הוסיף להתנות עמה שלא יאכל פירות נכסיה ולא פרי פרותיהם, לוקחין הפירות וקונים בהם קרקע, ולוקחים פירות קרקע זו וקונים בהם קרקע שניה, והוא אוכל פירות אלו שהן פרי [דפרי] פירות. וכן הדבר תמיד, עד שיתנה עמה שלא יהיה לו פירות ולא פירות פרותיהן עד לעולם, ואז לא יהיה לו שום צד פירות בחייה:


סעיף ו[עריכה]

כתב לה: דין ודברים אין לי בנכסיך ובפרי פרותיהן, ולא הזכיר הפירות, יש אומרים שאוכל הפירות ולא פרי פירות, ויש אומרים שגם הפירות אינו אוכל:


סעיף ז[עריכה]

התנה עמה שלא יירשנה, הרי זה לא יירשנה, אבל אוכל פירות בחייה. וכן אם התנה עמה שיירש מקצת נכסים, וכן אם התנה עמה שאם מתה בלא בנים יחזרו הנכסים לבית אביה, הכל קיים. במה דברים אמורים, שהתנה עמה קדם שתנשא, בעודה ארוסה, או בכותב לה בכתובתה בשעת כניסה, אבל אם התנה עמה אחר שנשאה, תנאו בטל, ויירשנה.

הגה: ועין לעיל סימן ס"ט. והא דלא מהני תנאי לאחר שנשאת, דוקא שאמר שלא יירשנה; מכל מקום, אם מחייב עצמו להחזיר ליורשיה מה שיורש ממנה, צריך לקיים (הר"ן ריש הכותב בשם הרמב"ן וריב"ש סימן ס"ד וק"ב):


סעיף ח[עריכה]

התנה עמה אחר נשואין שלא יהיו לו דין ודברים בנכסיה ולא בפרי פרותיה עד עולם בחייה ובמותה, הרי זה אינו אוכל פירות כלל, אבל אם מתה יירשנה.

הגה: סלק עצמו מנכסי אשתו וגרשה, וחזר ונשאה סתם, על תנאי הראשון הוא מחזירה (רשב"א סימן תתקס"ב):