בית שמואל על אבן העזר צב
סעיף א[עריכה]
(א) אם מכרה או נתנה קיים: אפילו אחר הנישואים ואיירי בנכסים שהיה לה בשעת התנאי ודוקא אם מכרה כבר א"י הוא לערער על המכירה אבל אם לא מכרה יכול לעכב וכן משמע מל' מתני' ול' הפוסקים וכן מוכח מתוס' והרא"ש דהקשו מה מהני הסילוק מה שיסלק מנכסים שיש בידה בעודה ארוסה דהא בלא סילוק נמי הנכסים שנפלו כשהיא ארוסה ומכרה אחר הנישואים מכרה קיים לדינא דמתניתין ושם מבואר לר"י דוקא בדיעבד המכירה קיים אבל לכתחילה א"י למכור אם כן אם אחר הסילוק יכולה למכור לכתחלה לק"מ אף על גב לחנני' שם יכולה למכור לכתחלה מ"מ קשה מנ"ל דמתניתין אתיא כחנני' וכן מבואר בתוס' להדיא מ"ש אליבא דרב אשי:
(ב) ואין לו במעות המקח: ואם לקחה במעות קרקע אוכל הפירות שם:
(ג) אוכל הפירות: והא דלא אמרי' מכל דבר סילק את עצמו מתרץ אביי משום בעל השטר ידו על התחתונה ורב אשי מתרץ מ"ש לה אין לי בנכסיך משמע דלא סילק את עצמו מפירות ולא מירושה ונ"מ אם כתב בשטר שיהיה ידו על העליונה או אם כתב בשאר לשון ואם אמר מנכסייך אפילו שטרות בכלל ועיין מהרי"ק שורש י"ג:
(ד) צריך לקנות מידו: משום אחר הנישואים ידו כידה או עדיף מידה ולא מהני אמיר' וצריך קנין ולא שייך לו' כאן מחילה א"צ קנין דלא שייך כאן מחילה כיון דיש לו חלק בגוף הקרקע ועיין במ':
(ה) מכרה ומתנתה קיים: הב"י וב"ח וח"מ דייקו מדברי המגיד דמהני הקנין דאין לו זכות בפירות והטור חולק ע"ז וס"ל דלא מהני אלא לענין המכירה ואפש' דל"פ אלא הטור איירי כשאומר או כותב דין ודברים אין לי בנכסיך אז לא סילק מפירו' אלא הקנין מהני לענין המכירה אבל כשלא אמר נכסייך ס"ל להטור נמי דמהני אפילו לענין פירו':
סעיף ב[עריכה]
(ו) אם התנה בעודה ארוסה: הדין סילוק נתחלק לג' אופנים, א' קודם אירוסין אין לו שום זכות בנכסיה לא מהני אפילו סילוק בקנין וכ"כ בח"מ, ואחר הנשואין דידו כידה צריך סילוק בקנין ואז לא מהני סילוק על נכסי' שיפלו אח"כ דהא קנין לא חל על דבר שאינו בידה וכן כתבו הרא"ש והר"ן לפרש הירושלמי דתני' ויש אדם מתנה על דבר שברשותו וכו' איירי בסילוק אחר הנישואין ש"מ סילוק אחר הנישואין לא מהני לנכסי' שיפלו אח"כ ובח"מ משמע דמסופק בזה, ובשעת אירוסין דיש לו זכות בנכסי' מהני סילוק שלו אפילו על נכסים שנפלו אח"כ:
(ז) מועיל: כ"כ הרמב"ן והרא"ש והר"ן וכן משמע מתוס' ריש הכותב וכן דעת המ' ומביא ראיה מדמהני סילוק מפירו' אף על גב עדיין לא בא לידו ואגודה והגמיי' כמ"ש בסי' צ' וכן פסק בחושן המשפט סי' ר"ט וכן עיקר:
(ח) ויש מי שאומר שאינו מועיל: ואפשר שמדייק כן מתוס' ריש האשה שנפלו שהקשו ג"כ קושי' הרא"ש שהבאתי בסמוך לדינא דמתני' דמכירתה קיים מה שנפל קודם הנישואין מה מהני הסילוק ותירצו בע"א ולא תירצו כתירוץ הרא"ש דמהני לנכסים שיפלו אחר הנישואין ש"מ דס"ל דלא מהני הסילוק ויש לדחו':
(ט) שאין הנכסים הכתובים בכתובה בכלל: כלו' הסילוק מסתמ' קאי על נ"מ ולא על הנצ"ב:
(י) ואפי' נכסי' שנפלו: לכאורה קשה דלא משמע כן מרמב"ן והרא"ש והר"ן דהא תירצו קושי' הנ"ל מה מהני הסילוק לדינ' דמתני' וכתבו דמהני לנכסים שיפלו אחר הנישואין ובמתני' איירי בסילוק סתם ולא התנה בפירוש על הנכסים שיפלו אח"כ וכן מוכח מתשו' מהר"ם שהביאו המרדכי והג"א דס"ל פירות הוי כנכסים שיפלו אח"כ א"כ איך הקשה שם ואימ' מפירות סילק איך ס"ד דסילוק סתם מהני לפירות ואפשר לתרץ לדעת הרמב"ן והרא"ש דכתבו לדינ' דמתני' דמכירה קיים דלא סילק ואז מוכח דסילוק קאי על הנכסים שיפלו אחר כך והוי כפירש בהדיא משא"כ בעלמא מיהו מתשו' מהר"מ קשה:
סעיף ג[עריכה]
(יא) הרי סילק עצמו מגוף הקרקע: משמע אפילו מפירי פירות סילק והרא"ש כתב אפילו מירוש' סילק כיון דא"צ קנין ועשה קנין אמרי' דסילק מגוף הקרקע מיהו מרמב"ם והר"ן והטור משמע דלא סילק אלא מפירות:
סעיף ד[עריכה]
(יב) אינו אוכל פירות בחייה: ומכרה קיים דהא אמר דין ודברים אין לי בנכסייך אלא כשאומר דין ודברים אין לי בפירות אז מכרה בטל כ"כ תוס' דף נ' בפ' נ"ש וע' ב"י וב"ח מיהו בתוס' ב"ק דף פ"ה ע"ב אית' אף בכותב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירות מכרה בטל וע"ש בח"ש ובחדושי הלכות ואפשר תוס' ב"ק ס"ל פירות הוי דשב"ל ולא מהני סילוק אא"כ אמר מנכסיך ובפירות אז מהני והוי כאלו מקני הקרקע לפירות מ"ה אמרי' לענין מכירה לא סילק ותוס' כתובות ס"ל כרוב הפוסקים דסילוק מועיל לפירות א"כ למה פרט מנכסייך אע"כ דפרט לענין מכירה:
(יג) אבל מוכרים הפירות ולוקחים קרקע ואוכל פירות: בח"מ כתב בפשיטות הרשות בידה למכור הקרקע שניה והפירות ואנ"ל דלא סילק את עצמו אלא מקרקע הראשונה אבל הפירות אין בידה למכור אלא הוא מוכר ולוקח קרקע כמ"ש בתוס' דא"י למכור קרקע שניה מכ"ש דא"י למכור הפירות דהא פירות מקרקע שניה שלו הם וכן הוא בסילוק פירי פירות אא"כ שסילק עד עולם אז מה שלקחה בעד הפירות יכולה למכור אלא אם לא מכרה יורש אותה אא"כ התנה על הירושה כנ"ל:
סעיף ה[עריכה]
(יד) עד שיתנה עמה שלא יהיו לו וכו': עד עולם אבל אם אמר פירות עד עולם אמרי' פירות לא יאכל לעולם אבל השתא בהתנה פירי פירות עד עולם כיון דנחית למנינ' אמרי' עד עולם קאי על כולם וע' בהמאור ובמלחמות ה':
סעיף ו[עריכה]
(טו) כתב לה דין ודברים וכו': י"א שאוכל פירות וכו' ולא פירי פירות היינו אם שיירה וקנתה קרקע וי"א גם פירות איני /אינו/ אוכל הנה בש"ס עלתה בבעי' אם לא הזכיר פירות גם אם בעי' לומר פירי פירות עד עולם ושם קי"ל יד בעל השטר על התחתונה וכאן איכא פלוגת' צ"ל כאן מסתבר דמסלק גם מפירי כיון שסילק את עצמו מפירי פירות, ואם נכתב בשטר דידה על העליונה י"ל בכל אלו הוי סילוק לגמרי מיהו אין מוכרח, ואפשר דכיון דלא אפשט לא מרבינן בכלל מה שנכתב דידה על העליונה:
סעיף ז[עריכה]
(טז) אם התנה עמה: הנה במתני' אית' רשב"ג סבר התנאי בטל מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה ורב פסק הלכת' כרשב"ג ולא מטעמו אלא ירושה מדרבנן וחז"ל עשאו חיזוק כשל תורה ואיירי הפלוגת' בהתנה קודם הנישואים כמ"ש במגיד פכ"ג ה"א, והרי"ף ורמב"ם והרא"ש ורמב"ן ורשב"א והר"ן פסקו התנאי קיים דקי"ל כר' יהודה דאמר תנאי בממון קיים אפי' בשל תורה, וממ"ש קשה על המגיד פי"ב בהתנה לפחות מן הכתובה התנאי בטל כתב המגיד דהלכתא כר' מאיר דאמר התנאי בטל ולא מטעמו דס"ל כתובה דאורייתא אלא חז"ל עשאו חיזוק כשל תורה הא בשל תורה נמי קיים כשתנאי ממון הוא ושם מבואר היה דר עמה אחר התנאי כל הביאות הם של זנות ואם בא לגרש התנאי בטל, ואם תאמר דחז"ל עשאו חיזוק יותר משל תורה קשה מנ"ל לש"ס בסוגי' זו דלית' הלכת' כרב דלמ' רב ס"ל בשל תורה נמי התנאי בטל מ"ה אמר דחז"ל עשאו חיזוק כשל תורה ולדידן דקי"ל תנאי ממון קיים בשל תורה מ"מ כאן הלכתא כרשב"ג משום דחז"ל עשאו חיזוק יותר משל תורה ועסי' ס"ו ולשיטות ר"ח ור"י וה"ג והמאור הלכת' כרשב"ג לכן אם תפס הבעל י"ל קים לי כהני פוסקים:
(יז) אבל אוכל פירות וכו': ואם מכרה או נתנה אינו קיים כל זמן שלא אמר דין ודברים אין לי בנכסייך:
(יח) אחר שנשאה התנאי בטל: דאז ראוי לירש והוי כבן שסילק את עצמו מירושת אביו דלא מהני דיבור בעלמ' לסלק את עצמו דראוי לירש הוא, ובקנין לא מהני דהא הירושה לאו בידו הוא כן ה"נ בירושת הבעל ואפי' אם עשתה יורש אחר והוא מרוצה לא מהני ורמב"ם פי"ב כתב הטעם משום שנא' בה לחוקת משפט לדורות ופי' המגיד כוונתו אף על גב היא מתנה שהוא הבעל לא ירש אלא אחר לא זכה האחר משום דכתיב לחוקת משפט:
סעיף ח[עריכה]
(יט) התנה עמה אחר הנישואין: היינו בקנין דוק' כמ"ש ריש סימן וע' במגיד פי"ב ה"א:
(כ) בחייה ובמותה: אם כתב לה קודם הנישואין הוי סילוק מן הירושה אלא אחר הנשואין לא מהני תנאי שלא ירשנה:
(כא) על תנאי הראשון: ע' סוף סימן קי"ד מ"ש: