תשובות ריב"ש/סד
ברשך לרבי שמואל חלאיו י"א
יהי שלום בחילך ואוהביך ישליו יטה אליך השם כנהר שלום כנחלים נטיו הידיד הנבון רבי שמואל חלאיו הגיעתני אגרתך היקרה ותהי בפי כדבש למתוק כי מדי עברי ברשך וראיתיך בתורת ה' חפצך והולך את חכמים וקולך ערב ומראך נאוה חשקה נפשי בך ועתה כבא כתבך שמח לבי ויגל בשלומך ואתנה פני להשיב על שאלותיך כאשר תשיג יד שכלי וזה החלי:
שאלת ראובן שנשא אשה והכניסה לו בנדונייתה מאה דינרי זהב או אלף או פחות או יתר הן מעות בעין או בגדים או תכשיטין או קרקעות ומתה בחייו הן בתוך שנתה הן לאחר כמה שנים מהו שיירשנה אם לאו ואם מה שאמרו ז"ל (בפרק י"נ קח:) ואלו נוחלין ולא מנחילין האיש את אשתו והאיש את אמו אם הכונה היא למנה או מאתים בלבד או אפילו לנדונייתה שאפי' הכניסה לו אלף אלפים דינרי זהב הוא יורש אותם וקודם כירושתה לכל אדם:
תשובה דבר פשוט הוא שהבעל יורש כל נכסי אשתו ואפי' הכניסה לו כמה וכמה הוא קודם בירושתה לכל אדם ולא סוף דבר בנדונייתה שהוא מוחזק בה שהרי קבל עליו אחריות והם נקראים נכסי צאן ברזל שאם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו אלא אפילו היא עדיין ברשות האב אלא שיחדן לה בנדוניתה מתה בעלה יורשה כדתניא בברייתא פרק נערה (כתובות מח:) או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשם נשואין אף ע"פ שכתובתה בבית אביה מתה בעלה יורשה ופי' כתובתה נדונייתה ואפי' בנכסי מלוג שנפלו לה בירושה מבית אביה שהם בחזקתה אלא שתקנו לו בהן פירות תחת פרקונה גם אותן נכסים אם מתה בחייו הוא קודם לכל אדם בירושתן ואין בזה חלוק בין מתה תוך שנתה או לאחר כמה שנים ועוד יפה כחו של בעל בירושת אשתו משאר יורשין בירושתן כי שאר יורשים אינן יורשים אלא נכסים הנמצאים למורישם בשעת מיתתן אבל אם המורישים מכרו נכסיהם בחייהם אין היורשים יורשים כלום והבעל אם מכרה אשתו נכסיה לא פקע זכותו של בעל בירושתה בעבור מכירת' והבעל מוציא מידי זכותן של לקוחות לפי שהוא לוקח ראשון בנכסיה מתקנת אושא דאמר רבי יוסי בר"ח באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות וכ"ז מבואר בכתובות (נ.) ובשאר מקומות בתלמוד ומבואר להרמב"ם ז"ל (פי"ב מה' אישות) וגם הבעל עצמו מאחר שנשאת אינו יכול להתנות שלא יירשנה אלא דוקא בכותב לה ועודה ארוסה שעדין לא זכה בהן כמו שמתבאר (בפ' הכותב פג.) וכפי פסק הריא"ף ז"ל שהוא הנכון ומ"ש בירושלמי אלין דכתבין אין מיתת בלא בני כל מה דילה תהדר לבי נשא תנאי ממון הוא וקיים וכתבו הריא"ף ז"ל בהלכות משכחת לה בכותב לה ועודה ארוסה או בכותב לה בכתובתה קודם כניסתה לחופה ולדעת ר"ח ז"ל אפי' בכותב לה ארוסה אינו יכול להתנות שלא יירשנה והוא פירש הירושה שאינו תנאי הבעל אלא תנאי האב שמתנה על הנדוניא שנותן לבתו שאם תמות בלא בנים שתחזור לו הנדוניא והרמב"ן ז"ל הוסיף ואמר שאפי' אחר שנשאת יכול להתנות ולא שלא יירשנה שזה אינו מועיל אלא שאחר שיירשנה היא מתנה עמו שיחזיר הממון ליורשיה אמנם בכל קהלה וקהלה יש תקנות או מנהגות בענינים אלו וכל הנושא סתם על דעת תקנת הקהל או המנהג הפשוט ביניהם נושא וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל (פ"ג מהלכות אישות):