שולחן ערוך אבן העזר צב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם התנה בעודה ארוסה על נכסים שיפלו לה משנשאת שלא יהא לו דין ודברים בהם, מועיל. ויש מי שאומר שאינו מועיל.

הגה: סלק עצמו מנכסים, יש אומרים שאין הנכסים הכתובים בכתובתה בכלל (מרדכי פרק הכותב בשם ריצב"א); ואפילו נכסים שנפלו לה אחר כך אינו בכלל (מהרי"ק שרש י"ג), אלא אם כן פרש בהדיא:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ה) שיפלו לה משנשאת וכו':    וכתב הרא"ש בפ' הכותב דאפשר לחלק דאם כתב לה אחר נשואין דכיון דידו כידה אין הסילוק מועיל לדבר שאינו ברשותו אבל בעודה ארוסה מהני סילוק אפי' לנכסים שנפל' לה משנשאת עכ"ל:

(ו) שאין הנכסים הכתובים בכתובה בכלל:    כלומר דדין ודברים אין לי בנכסייך היינו מסתמא בנכסי מלוג אבל בנכסי צ"ב שהכניס' לו על אחריות שלו אין זה בכלל:

(ז) ואפי' נכסים שנפלו לה אח"כ וכו':    כבר כתבתי בשם הרא"ש בס"ק ה' דאפשר לומר דאפי' בהדיא אחר נשואין שמסתלק מנכסים שיפלו לה אין הסילוק מועיל לדבר שעדיין אינו ברשותו ועיין בתשו' מהרי"ק:
 

בית שמואל

(ו) אם התנה בעודה ארוסה:    הדין סילוק נתחלק לג' אופנים, א' קודם אירוסין אין לו שום זכות בנכסיה לא מהני אפילו סילוק בקנין וכ"כ בח"מ, ואחר הנשואין דידו כידה צריך סילוק בקנין ואז לא מהני סילוק על נכסי' שיפלו אח"כ דהא קנין לא חל על דבר שאינו בידה וכן כתבו הרא"ש והר"ן לפרש הירושלמי דתני' ויש אדם מתנה על דבר שברשותו וכו' איירי בסילוק אחר הנישואין ש"מ סילוק אחר הנישואין לא מהני לנכסי' שיפלו אח"כ ובח"מ משמע דמסופק בזה, ובשעת אירוסין דיש לו זכות בנכסי' מהני סילוק שלו אפילו על נכסים שנפלו אח"כ:

(ז) מועיל:    כ"כ הרמב"ן והרא"ש והר"ן וכן משמע מתוס' ריש הכותב וכן דעת המ' ומביא ראיה מדמהני סילוק מפירו' אף על גב עדיין לא בא לידו ואגודה והגמיי' כמ"ש בסי' צ' וכן פסק בחושן המשפט סי' ר"ט וכן עיקר:

(ח) ויש מי שאומר שאינו מועיל:    ואפשר שמדייק כן מתוס' ריש האשה שנפלו שהקשו ג"כ קושי' הרא"ש שהבאתי בסמוך לדינא דמתני' דמכירתה קיים מה שנפל קודם הנישואין מה מהני הסילוק ותירצו בע"א ולא תירצו כתירוץ הרא"ש דמהני לנכסים שיפלו אחר הנישואין ש"מ דס"ל דלא מהני הסילוק ויש לדחו':

(ט) שאין הנכסים הכתובים בכתובה בכלל:    כלו' הסילוק מסתמ' קאי על נ"מ ולא על הנצ"ב:

(י) ואפי' נכסי' שנפלו:    לכאורה קשה דלא משמע כן מרמב"ן והרא"ש והר"ן דהא תירצו קושי' הנ"ל מה מהני הסילוק לדינ' דמתני' וכתבו דמהני לנכסים שיפלו אחר הנישואין ובמתני' איירי בסילוק סתם ולא התנה בפירוש על הנכסים שיפלו אח"כ וכן מוכח מתשו' מהר"ם שהביאו המרדכי והג"א דס"ל פירות הוי כנכסים שיפלו אח"כ א"כ איך הקשה שם ואימ' מפירות סילק איך ס"ד דסילוק סתם מהני לפירות ואפשר לתרץ לדעת הרמב"ן והרא"ש דכתבו לדינ' דמתני' דמכירה קיים דלא סילק ואז מוכח דסילוק קאי על הנכסים שיפלו אחר כך והוי כפירש בהדיא משא"כ בעלמא מיהו מתשו' מהר"מ קשה:
 

באר היטב

(ד) בכלל:    כלומר הסילוק מסתמ' קאי על נ"מ ולא על נצ"ב.

(ה) בהדיא:    הדין סילוק נתחלק לג' אופנים. א' קודם אירוסין אין לו שום זכות בנכסיה ולא מהני סילוק אפילו בקנין. ואחר הנשואין דידו כידה צריך סילוק בקנין ואז לא מהני סילוק על נכסים שיפלו אח"כ דהא קנין לא חל על דבר שאינו בידה. ובשעת אירוסין דיש לו זכות בנכסים מהני סילוק שלו אפילו על נכסים שיפלו אח"כ ועיין ב"ש ס"ק יו"ד.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש