שולחן ערוך אבן העזר יג יד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יג · יד
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
זה שאמרו בגרושה, יש מי שאומר דדווקא שהניקתו קודם שנתגרשה עד שהכירה, אבל קודם הזמן הזה לא, דהא אי בעיא לא תניק ליה כלל ואפילו בשכר. ויש מי שאומר, האשה שמת בעלה והניחה מעוברת וילדה, ולא הניקה את בנה, צריכה להמתין כ"ד חודש, ומשמע מדבריו דהוא הדין לגרושה:
מפרשים
(טו) דהא אי בעי' לא תניק בנה: כבר כתבתי דגם אלמנה אינה מחוייבת ועיין בתשובת ראב"ח סימן הנ"ל שהאריך בזה:
(טז) וילדה ולא הניקה את בנה: דין זה גרע מאלמנה שאינה מניקה את בנה כמו שכתב הרב בהגה לעיל סעיף י"ג דאין חילוק בין התחילה להניק דהתם מיירי כשמת בעלה לאחר שילדה והכא במת בעלה כשהיא מעוברת דכבר נאסרה קודם הלידה מטעם מעוברת חבירו:
(יז) ומשמע מדבריו ה"ה לגרושה: כלומר דלא כהרשב"א בעל דעה ראשונה שכתב בגרוש' דוקא כשהניקתהו קודם שנתגרשה עד שהכירה אבל קודם הזמן הזה לא דהא וכו' והב"י כ' (בסוף ס"ק ח' בסי' זה) (שראה מורים עושים מעשה כהרשב"א ולא מיחה בידם ועיין בב"ח:
(לז) דהא אי בעי' לא תניק כו': הנה באלמנה נמי משכחת לה דאינה חייבת להניק היינו כשהיא עשירה או היכא דאין לה מזונות לפ"ז י"ל גם אלמנה מותרת להנשא דהא אם בעי' לא תניק וכן פסק בתשובת אמונת שמואל ויסוד בנין שלו משום שסומך על הר"ש הזקן דס"ל גרושה מותרת להנשא משום דאינה חייבת להניק כן הוא אם היא אלמנה עשירה, אבל אנ"ל להקל דהא לא כתבו הפוסקים היתר זה אלא בגרושה ולא באלמנה וע"כ הטעם משום גרושה לעולם היא פטורה להניק א"כ היא אינה בכלל מניקה אבל אלמנה דהיא לפעמים חייבת אז היא בכלל מניקת חברו וכן הוא כוונת המרדכי והג"א דכתבו גרושה לא דמיא לאלמנה שהיא מחוייבת להניק את בנה כוונתה כמ"ש דהיא בכלל מניקה גם שאני גרושה דאביו חי כמ"ש בפוסקים משא"כ באלמנה, ולכאורה יש להביא מש"ס אפילו אלמנה עשירה אסורה דהא בי ריש גלותא התירו חז"ל משום דהם מפורסמים ובודאי ריש גלותא עשירים היו ומ"מ מחמת עשירים אסורים וא"ל דאיירי אלמנה מאחר שהיא עניה ובאה לינשא לר"ג מ"ה צריך שם הטעם ר"ג מפורסמים דהא רש"י פירש כשהיה בהם בר"ג אלמנה מניקה משמע שהיו נשי ר"ג וכן פסק בט"ז לאיסור אלא בזה פסק להקל בדיעבד אם נשאת לא תצא בזה יש לסמוך על הר"ש הזקן:
(לח) ויש מי שאומר: היינו הריב"ש סי' י"ג וסי' תס"ג ומדין זה לא נשמע דין גרושה אלא המחבר מדייק כן מדברי הריב"ש ולכאורה קשה למה ליה לדייק כן מדברי הריב"ש ת"ל דנשמע כן מתו' והרא"ש והמ' דהא הביאו דברי הר"ש הזקן דמתיר גרושה וראיה שלו מברייתא דקתני נתגרשה אינה חייבת להניק ואם מכירה חייבת להניק ש"מ הר"ש הזקן אינו מתיר במכירה והם השיגו עליו ש"מ דס"ל אפילו אין מכירה אסורה, ואפשר ראיית הר"ש הוא מדקתני בברייתא גרושה לפעמים חייבת ופעמים היא פטורה מזה למדו דגרושה מותרת להנשא משום דהיא לאו בכלל מניקה ומותרת להנשא אפילו במכירה ותו' חולקים עליו במכירה אבל אם לא הכירה מותרת וכן הבין מהר"י מינ"ץ ובמגיד משמע נמי דהר"ש מתיר אפילו במכירה דהא הביא דעת הר"ש דמתיר והרשב"א אוסר וכתב בנתגרשה אם אינו מכירה מותר ש"מ הר"ש מתיר אפילו במכירה וכן הוא בסמ"ג, מיהו בתו' ובהרא"ש משמע דס"ל אפילו אין מכירה אסורה דהא ראיה שלהם הואיל ותנן מניקת סתם ל"ש אלמנה ל"ש גרושה ואלמנה אסורה אפילו אין מכירה א"כ גם גרושה אסורה, ואפשר המחבר מדייק מריב"ש אפי' לא התחילה להניק אסורה. וע' בב"ח ופסק גרושה מותרת היכא דהולד אינה מכירה והיא אינה רוצה להניק וט"ז מחמיר בכל ענין:
קודם שנתגרשה כו' זה דעת הרשב"א שמביא ב"י שיש חילוק בין גרושה לאלמנה ודיעה זו כתבו תוס' והרא"ש והמרדכי בשם רבינו שמשון וז"ל התוס' דפ' אע"פ דף ס' אומר רבינו שמשון דגרושה מותרת לינשא דלא משעבדי להניק כדתניא לעיל ור"ת אומר דאסור' לינשא דתניא בפ' החולץ מעוברת חבירו ומניקת חבירו לא ישא וקא פסיק ותנא ל"ש אלמנה ול"ש גרושה עכ"ל והביאו עוד ראיה לזה וכ"כ הרא"ש פ' החולץ בשם השאלתות ל"ש גרושה ול"ש אלמנה וא"כ צ"ל דרשב"א ס"ל כרבינו שמשון וא"כ לא היה הש"ע להביא כלל הך דיעה דסעיף זה כיון שפסק לעיל סעיף י"א בין אלמנה בין גרושה וכיון שבלשון הגמרא שאמר לא ישא מינקת חבירו נכלל בו אלמנה וגרושה ודאי אין חילוק ביניהם בשום ענין ומו"ח ז"ל מחלק בין גרושה לאלמנה לענין אם אין התינוק מכירה והיא אומרת שאינה רוצה להניק דבגרושה תינשא ואיני מכיר חילוק זה כלל דמאי איכפת לן באמירה דידה ודאי כל גרושה תאמר כן ומבטל תקנת חכמים שתקנו גם בגרושה:
והב"י כתב וראיתי מורים כרשב"א ולא מחיתי בידם כיון שיש להם על מי שיסמכו עכ"ל ובודאי אין לשם מורה להורות קולא בזה כמ"ש הב"י בשם ריב"ש אלא אם ניסת א"צ גט בזה דבזה יש לסמוך על הרשב"א:
(לג) כלל: בתשובת אמונת שמואל סי' ג' פסק דבאלמנה נמי משכחת לה דאינה חייבת להניק כגון שהיא עשירה והכניסה לו שתי שפחות או היכא דאין לה מזונות וב"ש חולק עליו ע"ש וכן בתשובת כנסת יחזקאל שאלה נ"ט חולק ג"כ על תשובת אמונת שמואל בפלפול יפה מאוד ומתוך דבריו שם העלה הא דהתיר אם נתנה בנה למניקה קודם מיתת בעלה וכו'. ר"ל שנתנה למניקה שהיא פנוי' אבל מניקת נשואה מאי אולמא וכו' דילמא המניקת מתעברה ויתעכב חלבה ומי ימסמס הולד בביצים ע"ש.
(לד) לגרושה: ר"ל דלא כהרשב"א בעל דיעה א' שכתב בגרושה דוקא כשהניקתו קודם שיתגרשה עד שהכירה אבל קודם הזמן הזה לא. ב"ח פסק גרושה מותרת היכא דהולד אינה מכירה והיא אינה רוצה להניק. וט"ז מחמיר בכל ענין ב"ש.