לדלג לתוכן

רש"ש על המשנה/עירובין/ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת עירובין פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת עירובין · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ברע"ב עגולות כו' דמינייהו ילפינן אלפים של ת"ש עי' בגמ' (נ"א א) הדרשה ודרשה זו אינה אלא אסמכתא בעלמא כמ"ש רש"י (שבת ל"ד) ע"ש ולהך למוד כוון הרע"ב וכן הטור ריש סי' שצ"ז ע"ש אבל דרשת ר"ע בפ' כשם דרשה גמורה והוה דאורייתא לדידיה התוי"ט כאן. ובפ' כשם עירב את הדרשות והעלה בצ"ע ול"ד במחכ"ת שוב ראיתי להתוס' (בסוטה ל' ר' ע"ב) שהשוו ג"כ הדרשות כהדדי ונשארו בתימא ולעד"נ כמ"ש: שם בא"ד ורבנן כו' דרשי זה לרבויי כו'. ותימא דבכ"ד דרשינן זה למיעוט ומהן (בב"ב קכ"א) ע"ש. אולם אשכחנא כ"כ (מנחות צ"ז ב) ורי"ס כזה יהו כל אמות כלים:


בתוי"ט ד"ה עד ט"ו אמה כו' והאחיזה טפח וחצי אצבע כו' בנדה (כ"ו) אמרינן כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן טפח ופי' הר"ן בר"ה דכדי אחיזה אין בו טפח רק כדי שיראה כו' משלימו ולפי דברי התו"ח שהבאתי בריש מכילתין היה מקום ליישב קצת אבל כבר השבתי עליו ע"ש. ואולי משום דצריך למתוח החבל בכל כחו כדפירש"י לקמן (נ"ח ב) במשנה בשם התוספתא לכן צריך שיצאו קצוות החבל מאחורי ידיהם קצת כדי שלא ישמוט. ודע כיון דקרי להו טועין משמע דלאו שפיר עבדי וכ"מ לקמן (נ"ח) לא פחות מפני שמרבה כו' וכן שם ע"ב בחבל של ד"א: ברע"ב ד"ה כטבלא מרובעת כתב הרמב"ם כו'. והוא דחוק. ול"נ דבא להשמיענו בקוצר אשר נמדוד שטח התחומין פשוט כשטח הטבלא שהיא חלקה ור"ל שלא נמדוד שפוע ההרים והגאיות וכדלקמן בפ' הסמוך (סוף דף נ"ז במשנה):