רש"ש על המשנה/מעשרות/א
רש"ש על המשנה מסכת מעשרות פרק א
רש"ש על המשנה · מסכת מעשרות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ד[עריכה]
ברע"ב ד"ה ר"ש פוטר את האתרוגים בקטנן. דס"ל שאין נאכלים קטנים ובסוכה (ל"ו) מסקינן טעמיה מפני כשזורען אינם צומחים וק"ל דמשמע דלרבנן לא בעינן שיהא זורען ומצמיחין א"כ סתמא דלעיל התלתן משתצמח כו' ופי' הר"ש מהירושלמי דבעינן שנזרע ומצמיח דלא כוותייהו הוי וע"ש בתוס' ר"ה (י"ב ב') שכ' דתבואה וזיתים חזו קודם הבאת שליש ואפ"ה א"ח במעשרות מטעם שאינם מצמיחים: שם ד"ה שקדים המרים כו'. הן לפי דרכו של הרע"ב לפסוק הלכה ה"ל לכתוב דא"ה כסתם משנה זו. אלא מרים בין גדולים ובין קטנים פטורים כמו שהורה ר"ח בצפורי זו"ז לפטור (חולין כ"ה ב') וכ"פ הרמב"ם בחבורו ועי' רא"ש בפרק כיצד מברכין סי' ג' ועל פי' הרמב"ם ל"ק די"ל דמפרש שזה ג"כ מדברי ר"ש וכ' בסוף וא"ה כר"ש אבל הרע"ב הקדים לכתוב וא"ה כר"ש טרם שפי' בבא זו:
ה[עריכה]
במשנה ירק כו'. הנאגד עמש"כ בס"ד בק"א להט"א בר"ה (י"ב) ועוד נל"פ דהנאגד ר"ל דדרכו ליגדל באגודה כמו כרוב (בל"א קרויט) שדרכו להכרך עלה על עלה וכדומה דומיא דמשיפקסו דמשמע מפירש"י בביצה וב"מ דר"ל מאליהם. והשתא הוויין שפיר תרי גווני ירק: שם ואם אינו ממלא אה"כ עד שילקט כ"צ. פשוט דר"ל דאם אינו נצרך לו מלא הכלי והרע"ב שפי' כגון כו' ל"ד במחכ"ת בלשון הרא"ש שלקח זה ממנו ע"ש דאין כוונתו לפירוש רק לדין מחודש וז"ל הירושל' היתה כלכלה א' ובדעתו למלאות חציה כיון שמלא חציה נטבלה וכו' היו שתים ובדעתו למלאות שתיהן לא נטבלו עד שימלא שתיהן ואולי לישנא דעד היה ק"ל להרע"ב דמשמע דהוא שיעור מאוחר למילוי אבל אין זה דקדוק דלשון עד שב ארישא אאם אינו אוגד ודו"ק ועמש"כ בחולין (ל"ח) ושם הרביתי להביא דוגמאות כיוצא בזה בס"ד וכה"ג ע"כ צריך לפרש לישנא דעד שיעמיד ערימה דבמשנה הסמוכה לקמן: שם במד"א במוליך לשוק כו'. בעיני יפלא מדוע הפסיק בין הדבקים זה ה"ל לשנות בסוה"פ ועי' בסוגיא דב"מ (פ"ח):
ז[עריכה]
השמן כו' אע"פ שירד נוטל מן העקל כו'. נ"ל מדלא תני רבותא טפי דנוטל מבית הבד כדתני גבי יין קולט מן הגת כו' דזה באמת אסור וטעמא דגזרינן אטו שמן שבבור מפני שאין דבר מפסיק ביניהם משא"כ גבי יין היו רגילין לקשור הצינור מתחת גרגותני לסנן היין והוא מפסיק בין הצינור לבור להכי ל"ג עי' ע"ז (נ"ו) ובתד"ה לימא וד"ה גרגותני ותבין:
ח[עריכה]
ומגורה משיעגל. והא דתני לעיל בעגול משיחליקנו. היינו שאינן באוצר: בתוי"ט ד"ה רבי יוסי כו' ותימא דבירושלמי כו' דל"ת סתמא ור"י והל' כסתמא כו'. כה"ג בגמרתינו עירובין (מ"ז) ועמש"כ שם: