רש"ש על המשנה/יומא/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת יומא פרק ז

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת יומא · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

א[עריכה]

במשנה וראש הכנסת נותנו לסגן כו'. קשה דלא חשיב כאן ראש בית אב עי' לעיל (ל"ז) ואולי דהרה"כ לא היה פקידות בפ"ע אלא ראש הב"א שמאותו יום הוא היה באותו היום ראש הכנסת ועי' סוף הוריות ובפ"ה דשקלים מ"ב בהרע"ב: שם ובעשור שבחוה"פ קורא ע"פ. לשון הרע"ב שהיא רחוקה מפ' אחרי ואך בעשור כו'. מה שהזכיר פ' אחרי הוא שלא בדיוק. דאף אם לא היתה קרובה רק לפרשת אך בעשור היתה נקראת מתוך הספר: שם ועל ירושלים בפ"ע. מפירש"י מוכח דל"ג ליה וכן לקמן (ע') בברייתא ליתא וכן מחקו הב"ח: ברע"ב ד"ה יותר כו' שלא להוציא לעז כו'. וק"ק דמאי מתקן באמרו יותר כו' דמ"מ יסברו דפרשה זו חסרה. וגם בלא אמירתו רואין שכתוב בו יותר. ואולי דר"ל מהענין שקראתי לפניכם יש בו יותר והמ' של ממה הוא כאן לשמוש מן ולא ליתרון: