רש"ש על המשנה/ברכות/א
רש"ש על המשנה מסכת ברכות פרק א
רש"ש על המשנה · מסכת ברכות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
[עריכה]לאכול בתרומתן. עי' בשנו"א מש"כ בדקדוק לשון בתרומתן ולא אמר בתרומה. ויל"פ דנקיט בתרומתן לאפוקי ת"מ של דמאי לדעת הטוי"ד סס"י של"א דמוכרה לכהן. וא"כ אינה תרומתן כיון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבהש"מ דהוה ספיקא דרבנן וכמ"ש הב"א לקמן (ג' א') בתוד"ה קשיא דר"א דלמ"ד תרומה בזה"ז דרבנן נאכלת בבהש"מ ואף דשם דבריו אינן נ"ל שהרי לפי' הא' של ר"י ביבמות (פ"ב ב') בתד"ה ירושה ס"ל לריו"ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ"ה פריך בשבת (לה.) עלה דפסיק כר' יוסי לענין תרומה. אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש"מ דר' יוסי. מ"מ דמאי קילא טפי דרוב ע"ה מעשרין וכמו שמותרת ת"מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב"ן המובאה בר"ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול. וכמו דמע"ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות (בפ"א דדמאי) [ומ"ש השנו"א דבא לאפוקי תרומת תודה. ק"ל דמה יענה לתירוץ קמא בנדרים (י"ב ב') תרומת לחמי תודה תרומתו היא ע"ש]: שם בתוי"ט ד"ה עמוד השחר. יש רגילין לפתרו כוכב השחר וכו' ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ"ג אריב"ב הדא איליתא דשחרא מ"ד כוכבתא היא טעיא. זימנין דהיא מקדמא כו':
ב
[עריכה]בתוי"ט ד"ה וגומרה עד הנץ החמה כו' ונ"א ל"ג וגומרה כו'. מזה נראה כי רק התיבה וגומרה ל"ג. ומה שמסובב (בקצת דפוסים בגמ') בב' חצאי לבנה תיבות וגומרה עד הנה"ח. ובגליון נדפס ע"ז נ"א ל"ג הוא טעות. כי "עד הנה"ח" ודאי גרסינן כדמוכח לקמן כ"ה ב' לימא תנא סתמא כר"א דאמר עד הנה"ח. אלא תיבת וגומרה לחודא הוא דל"ג: שם בתוי"ט ד"ה הנץ החמה. מש"כ בשם הר"י שהנץ הוא מלשון הנצו הרמונים היה יכול להביא מה"ת עלתה נצה (בראשית מ' י'):
ג
[עריכה]בתוס' רע"א אות י'. בתשובת רמ"א סי' צ"א כתב כו' ובאמת נפלאתי על מאור עינינו הרמ"א שלא הביא דברי הרא"ש כו' א"כ ממילא לק"מ כו' עכ"ל. ואנכי אתפלא גם עליו שלא הביא מתר"י שכתבו שם להדיא כדברי הרא"ש על ישוב הסתירה הלזו בעצמה:
ה
[עריכה]בתוי"ט ד"ה מזכירין. איכא למידק אמאי לא תני זוכרין כו' ול"נ דאי תנא זוכרין ה"א דיצא בהרהור כדאמרינן (מגילה י"ח) זכור יכול בלב להכי תנא מזכירין דמשמע שיאמרו בפה ובזה יהא מזכיר גם את חבירו השומע שיאמר גם הוא (כה"ג כתב בעצמו ריש תענית) וכדאמר ראב"ע שתאמר יצ"מ. וכן מסיק הש"א בתשו' י"ג דאינו יוצא בהרהור ע"ש. ותנא לישנא דקרא נקיט למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. [עי' בתוי"ט רפ"ק דתענית עמ"ש מזכירין גבורות גשמים. ובאמת נראה פשוט ששורש זכר בבנין קל הוראתו שמירת הדבר בלבו ומחשבה. ואך בהפעיל הוא יוצא בדבור. וכן ראיתי בס' זרע יצחק שכ"כ והביא דאיתא במדרש זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלב ת"ל לא תשכח כו'. ושכח במח"כ שזהו גמרא מפורשת במגילה (י"ח א') ומקורו מת"כ ומספרי. אח"ז [ראיתי] שגם הרמ"ז כ"כ ומביא ממגילה. ועי' בב"ד ובש"ל וכ"כ בלח"ש. - מבנו הגרמ"ש ז"ל]: