תוספתא/ברכות/א

ברכות פרק א: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< תוספתא, מסכת ברכות, פרק א >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

הלכה א

מאימתי קורין את שמע בערבית?
משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות: דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים:
משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן. סימן לדבר: צאת הכוכבים.
ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: "וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים" (נחמיה ד טו).

לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן

הלכה ב

רבי שמעון אומר:
פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה,
אחת - קודם שיעלה עמוד השחר
ואחת - משיעלה עמוד השחר.
ונמצא יוצא [בה] ידי חובה של יום ושל לילה.

לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן

הלכה ג

רבי אומר:
ארבע משמרות הוי הלילה.
עונה = אחת מעשרים וארבע לשעה.
והעת = אחת מעשרים וארבע לעונה.
והרגע = אחת מעשרים וארבע בעת.
ר' נתן אומר:
ג' אשמורות בלילה שנאמר:
"ראש האשמורת התיכונה" (שופטים ז)"
אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה.

לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן

הלכה ד

מאימתי קורין את שמע בשחרית?
אחרים אומרים:
כדי שיהא <ממנו> [רואה] חבירו ברחוק ד' אמות ומכירו.
מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפלה, ונמצא מתפלל ביום.
אמר רבי יהודה:
פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי עקיבא ואחר רבי אלעזר בן עזריה, הגיע זמן קריאת שמע, כמדומה אני שנתייאשו מלקרות, אלא שעוסקין בצרכי צבור. קריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הן, וכבר נראתה חמה על ראשי ההרים.

לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן

הלכה ה

החתנים, וכל העוסקין במצוות:
פטורין מקריאת שמע, ומן התפלה, ומן התפילין.
שנאמר:
"בשבתך בביתך" (דברים ו) — פרט לחתנים,
"ובלכתך בדרך" (שם) — פרט לעסוקין במצוות.

לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן

הלכה ו

מעשה בר' ישמעאל, ובר' אלעזר בן עזריה,
שהיו שרוין במקום אחד, והיה ר' ישמעאל מוטה, ור' אלעזר זקוף.
והגיע זמן קריאת שמע, ונזקף ר' ישמעאל, והטה רבי אלעזר.

אמר לו רבי ישמעאל: "מה זה אלעזר?"
אמר לו: "ישמעאל אחי, אומרים לאחד - מפני מה זקנך מגודל?
אמר להם: יהיה כנגד המשחיתים.
אני שהייתי זקוף - הטיתי;
אתה שהיית מוטה - זקפת."
אמר לו: "אתה הטיתה [לקיים] כדברי בית שמאי;
אני נזקפתי לקיים דברי בית הלל".
דבר אחר: "שלא יראו התלמידים, ויקבעו כדבריך הלכה לדורות".

לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן

הלכה ז

למה אמרו: "אחת ארוכה ואחת קצרה" (משנה, ברכות א, ד)?
מקום שאמרו:

• "להאריך" - אינו רשאי לקצר.
• "לקצר" - אינו רשאי להאריך.
• "לחתום" - אינו רשאי שלא לחתום.
• "שלא לחתום" - אינו רשאי לחתום.
• "לפתוח בברוך" - אינו רשאי שלא לפתוח בברוך.
• "שלא לפתוח בברוך" - אינו רשאי לפתוח בברוך.
• "לשוח" - אינו רשאי שלא לשוח.
• "שלא לשוח" - אינו רשאי לשוח.

לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן