תוספתא (וילנא)/ברכות/א/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספתא[עריכה]

(י)למה אמרו: "אחת ארוכה ואחת קצרה?"
מקום שאמרו:

  • "להאריך" - אינו רשאי לקצר.
  • "לקצר" - אינו רשאי להאריך.
  • "לחתום" - אינו רשאי שלא לחתום.
  • "שלא לחתום" - אינו רשאי לחתום.
  • "לפתוח בברוך" - אינו רשאי שלא לפתוח בברוך.
  • "שלא לפתוח בברוך" - אינו רשאי לפתוח בברוך.
  • "לשוח" - אינו רשאי שלא לשוח.
  • "שלא לשוח" - אינו רשאי לשוח.

פירושים[עריכה]

מצפה שמואל[עריכה]

(י)שם (ירושלמי ברכות) פרק א

מנחת בכורים[עריכה]

למה אמרו - במשנה (ברכות די"א): "בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, א' ארוכה וא' קצרה." ארוכה - אמת ואמונה, וקצרה - השכיבנו. ומפרש כאן: הנ"מ להודיע דאסור לקצר בארוכה ולהאריך בקצרה.
לחתום - בעלמא קאי הברכות שחותמין בברוך אין לשנות מבלי לחתום וכן בהיפך.
לשוח - להשתחות, כגון באבות ובמודים תחילה וסוף.