תוספתא (וילנא)/ברכות/א/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספתא[עריכה]

מעשה בר' ישמעאל, ובר' אלעזר בן עזריה,
שהיו שרוין במקום אחד,
והיה ר' ישמעאל מוטה, ור' אלעזר זקוף.
והגיע זמן ק"ש (קריאת שמע).
ונזקף ר' ישמעאל(ח), והטה רבי אלעזר.
אמר לו רבי ישמעאל: "מה זה אלעזר?"
אמר לו: "ישמעאל אחי, אומרים לאחד - מפני מה זקנך מגודל.
אמר להם: יהיה כנגד המשחיתים.
אני שהייתי זקוף - הטיתי.
אתה שהיית מוטה - זקפת."
אמר לו: "אתה הטיתה [לקיים] כדברי בית שמאי.
אני נזקפתי לקיים דברי בית הלל(ט).
ד"א (דבר אחר): שלא יראו התלמידים, ויקבעו{ד} כדבריך הלכה לדורות."

פירושים[עריכה]

אור הגנוז[עריכה]

{ד} ויעשו קבע הלכה כדברך

מצפה שמואל[עריכה]

(ח) עי' ירושלמי סנהדרין פי"א הלכה ד ומסכת עבודת כוכבים פ"ג ה"ז ושביעית פ"ד ז (ט) פסחים קא א וירושלמי פ"י הל"א שם

חסדי דוד[עריכה]

ונזקף ר' ישמעאל - פירוש: ר' ישמעאל נזקף בשביל שהטה ר' אלעזר, וכדי לקיים דברי בית הלל דמותר לקרות גם בזקיפה עשה כן. אבל באמת מותר לקרות לבית הלל גם מוטה, וגם "מוכרח הייתי לזקוף כדי שלא יראו התלמידים ויקבעו כדבריך הלכה לדורות" - בראותם ששנינו קורין מוטים.

מנחת בכורים[עריכה]

מעשה - קאי על משנה דמבואר פלוגתא דבית שמאי ובית הלל, דלבית שמאי דבערב יטה ויקרא ובבוקר יעמוד ויקרא, ובית הלל אומרים כל אדם קורין כדרכן והביא המעשה מעין פלוגתתן.

זמן קריאת שמע - של ערב.

מה זה - למה הטית?

מגודל - תלתלים ונאה.

כנגד המשחיתים - להוציא מלב המשחיתים לכן גדל זקנו, וכן כאן נזקף להוציא דעת ר' אלעזר (רשב"א). ורש"י מפרש שאומר כן על זקנו שיהיה להשחתה.

כדברי בית הלל - והלכה כבית הלל וכי תימא גם בית הלל מודה דמוטין שפיר דמי - על זה אומר: דבר אחר שמא יראו התלמידים כשהטה ר' אלעזר ויקבעו הלכה כדברי בית שמאי - לכן נזקף. ונראה דגרסינן בתוספתא: "והטה ר' אלעזר ונזקף ר' ישמעאל" וכן הוא בש"ס וכדמוכח הכא.