רש"ש על המשנה/ביצה/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת ביצה פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת ביצה · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

א[עריכה]

ברע"ב ד"ה ומתחילין בערמת התבן כו' דלית ליה להאי תנא מוקצה. מפרש למתני' כל"ק אבל הרי"ף וכן בפי' הרמב"ם פי' כל"ב וכן מסתבר דהא מתני' דאין מבקעין כו' אתאן לר"י עי' בריש מכילתין ולקמן (ל"א ב') תד"ה ונפחת. לפמש"כ בר"מ בתד"ה גבי יש לקיים פי' הר"ב: [בתוי"ט ד"ה בידו. לא ידענא אמאי שני בלישנא כו' נ"ב עי' בס' בני שמואל (עדאוי). מהגרמ"ש]:


ז[עריכה]

ברע"ב ד"ה ערב שבת כו' ואין רגילין לעשרן כו' איסורא נמי איכא (ספ"א דתרומות): בתוי"ט ד"ה ועוד אר"א כו' תירצו התוס' כו' ותמיהני כו'. וכן המהרש"א בעירובין שם כ' דדבריהם דהכא מגומגמין. ול"נ ליישבם דהא מוכח בדבריהם שם ד"ה אילימא דהא דסוכה דאר"א מי שלא אכל כו' הויא קולא דיש לו תשלומין ולכן הוקשה להם הכא לתירוץ ר"ת דבקולא משום כח דהתירא (כ"כ שם) שייך למתני ועוד אף דאפקינהו במילי אחריני א"כ מאי מקשה שם מסוכה ואהא תירצו דהתם הוי חדא לחומרא ונכון בעז"ה: