רש"י על ישעיהו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיהו · יג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משא בבל" - משא פורענות שעל בבל

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על הר נשפה שאו נס" - להקבץ על הר שקט ובוטח בשופי שאו נס לגוים והרימו קול לנקבצים שיבואו עליו

"הניפו יד" - הניפו להם יד לרחוקים שאין יכולים לשמוע ויראו אות הנפת היד ויבואו בפתחי נדיבים של שרי בבל

"פתחי" - כמו בפתחי ותשב בית אביה (בראשית לא) הנפתר בבית אביה ומנחם בן סרוק פתר חרבות כמו והמה פתיחות (תהלים נה)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני צויתי למקודשי" - שיבאו ויתחילו להתגרות בם והם פרס ומדי אנשי כורש ודריוש שזמנתים לכך

"קראתי גבורי לאפי" - לעשות חרון אפי בהם שהם עליזי גאותי שאני מתפאר בהם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכלי זעמו" - הם גבורי מדי ופרס

"לחבל כל הארץ" - של בבל

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כשוד" - כיום ביזה מאת הקב"ה יבא

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל ידים" - של בבל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צירים וחבלים" - הם לשון יסורי אשה הכורעת לילד שצירי דלתי בטנה מתפרקים להפתח

"יחילון" - חיל וחלחלה לשון רתת הם

"איש אל רעהו יתמהו" - בני בבל על הצובאים עליהם כי משונים הם

"פני להבים פניהם" - אומה שפניהם צהובים ומאויימין מאד או י"ל שהם עם חושבי מחשבות ואת בני בבל דימה להם על שם התמהון

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחטאיה" - חוטאיה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכסיליהם" - מזלותיהם

"יהלו" - יאירו וכן בהלו נרו (איוב כט) וכן אור כי יהל (שם לא)

"חשך השמש" - מתוך צרתם נדמה להם כאילו חשך השמש

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על תבל" - על ארצם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אוקיר אנוש מפז" - בו בלילה אכבד את דנייאל מפז כשהביאוהו לקרות מכתב מנא מנא תקל ופרסין (דנייאל ה) באדין אמר בלשצר והלבישו ית דנייאל ארגונא וגו'

"מכתם אופיר" - קבוצת זהב אופיר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמים ארגיז" - כל צבאם ירגז כשאפיל שרה של בבל שאין הקב"ה נפרע מן האומות עד שנפרע משריהם תחלה שנאמר יפקוד ה' על צבא מרום במרום (לקמן כד) ואח"כ על מלכי האדמה באדמה ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר (לקמן יד) ואחר כך נגדעת לארץ חולש על גוים אף כאן תחלה שמים ארגיז ואחר כך ותרעש הארץ ירעשו יושביה לקול מפלתה שיתמהו בדבר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה" - יושב בבל

"כצבי מודח" - ממקומו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל הנמצא" - בחוץ ידקר

"וכל הנספה" - על בני העיר להיות נקלט עמהם במצור יפול בחרב כשתלכד העיר נספה לשון ספות הרוה (דברים כד) ספו שנה על שנה (לקמן כט) ספו על זבחיכם (ירמיהו ז) (ארקוייליי"ר בלע"ז)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירוטשו" - יתבקעו וכן נערים תרטשנה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנני מעיר עליהם את מדי" - דריוש המדי הרג את בלשאצר וכן הוא אומר ביה בליליא קטיל בלשאצר (דנייאל ה) ודריוש מדאה קביל מלכותא (שם ו)

"וזהב לא יחפצו בו" - אין חוששים כי אם להרוג ולהנקם על כל הרעה אשר עשו מלכי בבל לכל העמים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקשתות" - של בני מדי

"נערים" - של בבל

"תרטשנה" - תבקענה בחציהם אשר יורו בקשתותיהם

"ופרי בטן" - עוללים דקים

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה בבל" - שתי פורעניות באו לה בשתי שנים דריוש הרג בלשאצר ומלך שנה ולשנה השניה נהפכה כמהפכת סדום מן השמים וכן שנינו בסדר עולם (ירמיהו נא) ובא בשנה השמועה של דריוש ואחריו בשנה השמועה והיתה בבל צבי ממלכות וגו' שהיתה מצב וראש הממלכות ושהיתה תפארת גאון כשדים עתה והיתה כמהפכת סדום

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יהל שם ערבי" - כמו לא יאהל לא יפרוש שם אהל אפי' ערבים שדרכם לישב באהלים ולהסיע מקניהם ממקום למקום לא תמצא חן בעיניהם לקבוע שם אהליהם כי אף למרעה צאן לא תהיה ראויה ולא תתמה על לא יהל הנבאר כאילו היתה בו אל"ף כי הרבה מקומות יש שהברת קול האות במקום אות וכן (איוב לה) מלפנו מבהמות ארץ כמו מאלפנו וכן (משלי יז) שקר מזין על לשון הות כמו שקר מאזין

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ציים" - תירגם יונתן תמון הם נמיות (מרטרינ"ש בלע"ז)

"אוחים" - לא ידעתי מה מין חיה הם אוחים לשון קוצים וחוחים ודרדרים

"ושעירים" - שדים

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וענה איים באלמנותיו" - ויגורו חתולים בארמנותיו

"וענה" - כמו וענתה שמה (הושע ב) ומעונותיו טרפה (נחום ב) ויש לפרש עוד וענה לשון עניית קול

"ותנים" - יענו בהיכלי עונג שלהם

"וימיה" - ימי טובתה לא ימשכו כי כבר הובטחו ישראל (ירמיהו כט) לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם ואותה פקידה על ידי כורש מלך פרס שיטול המלוכה מבבל אחר דריוש המדי כי שניהם מדי ופרס נתחברו עליהם והתנו ביניהם אי מינן מלכי מנייכו אפרכי