רש"י על ירמיהו טו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< רש"י על ירמיהו • פרק טו >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • 


"אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי" - כל המאוחר בפסוק קשה מחבירו:

  • חרב קשה ממוות, מיתת חרב מנוולת ומיתה על מטתו אינה מנוולת, וכן הוא אומר (תהלים קטז טו): "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".
  • רעב קשה מחרב, שזה מצטער וזה אינו מצטער, וכן הוא אומר (איכה ד ט): "טובים היו חללי חרב מחללי רעב".
  • שבי - כולהו איתנהו בגוה.

-

הערה[עריכה]

ראו (ירמיהו מג יא): "ובאה והכה את ארץ מצרים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב", וצריך עיון.