רש"י על ירמיהו טו א

<< | רש"י על ירמיהו • פרק ט"ו • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט •

וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֤ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ׃

"משה ושמואל" - שניהם נזקקו לבקש רחמים על ישראל, ומתחילה החזירום למוטב ואחר-כך התפללו עליהם, ולא עלה בלבם להשיב אפי עד שהחזירום למוטב:

משה - (שמות לב כז): "שימו איש חרבו...", (שמות לב כ): "ויזר על פני המים...", ואחר-כך (שמות לב ל): "אעלה אל ה' אולי אכפרה".
שמואל - במצפה: (שמואל א ז): "ויסירו בני ישראל את הבעלים", ואחר-כך (שמואל א ז): "קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל עליכם".

אתה אינך יכול להשיבם אלי, לכך אל תתפלל עליהם!

"נפשי" - רצוני.