רש"י על בראשית כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · כה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קטורה" - (ב"ר) זו הגר ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשורם ולטושם" - שם ראשי אומות (ב"ר) ותרגום של אונקלוס אין לי לישבו על ל' המקרא (שפירש למשירין לשון מחנה וא"ת שאינו כן מפני האל"ף שאינה יסודית הרי לנו תיבות שאין בראשם אל"ף ונתוספה אל"ף בראשם כמו חומת אנך שהוא מן נכה רגלים וכמו אסוך שמן שהוא מן ורחצת וסכת

"ולטושם" - הם בעלי אהלים המתפזרים אנה ואנה ונוסעים איש באהלי אפדנו וכן הוא אומר (ש"א ל) והנה נטושים על פני כל הארץ שכן למ"ד ונו"ן מתחלפות זו בזו)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתן אברהם וגו'" - (ב"ר) א"ר נחמיה ברכת דייתיקי נתן לו שאמר לו הקב"ה לאברהם והיה ברכה הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה ואברהם מסרם ליצחק

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפילגשים" - (ב"ר) חסר כתיב שלא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא קטורה נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה כדאמרינן (בסנהדרין דף כא) בנשים ופילגשים דדוד

"נתן אברהם מתנות" - פי' רבותינו שם טומאה מסר להם (שם צא) ד"א מה שניתן לו על אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו הכל נתן להם שלא רצה ליהנות מהם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים" - בן ק' כבן ע' ובן ע' כבן ה' בלא חטא

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יצחק וישמעאל" - (ב"ר) מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמר באברהם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי אחרי מות אברהם ויברך וגו'" - נחמו תנחומי אבלים (סוטה יד) דבר אחר אף על פי שמסר הקדוש ברוך הוא את הברכות לאברהם נתיירא לברך את יצחק מפני שצפה את עשו יוצא ממנו אמר יבא בעל הברכות ויברך את אשר ייטב בעיניו ובא הקדוש ברוך הוא וברכו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשמותם לתולדותם" - סדר לידתן זא"ז

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחצריהם" - כרכים שאין להם חומה ותרגומו בפצחיהון שהם מפוצחים ל' פתיחה כמו (תהלים צח) פצחו ורננו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה שני חיי ישמעאל וגו'" - אמר רבי חייא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס בהם שנותיו של יעקב משנותיו של ישמעאל למדנו ששמש יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן שהרי כשפירש יעקב מאביו מת ישמעאל שנא' וילך עשו אל ישמעאל וגו' כמו שמפורש בסוף מגילה נקראת (ורש"י הביאו סוף פ' תולדות)

"ויגוע" - לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפל" - שכן כמו (שופטים ז) מדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק כאן הוא אומר לשון נפילה ולהלן הוא אומר על פני כל אחיו ישכון (לעיל טז) עד שלא מת אברהם ישכון משמת אברהם נפל חסלת פרשת חיי שרה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה תולדות יצחק" - יעקב ועשיו האמורים בפרשה

"אברהם הוליד את יצחק" - לאחר שקרא הקב"ה שמו אברהם אח"כ הוליד את יצחק ד"א ע"י שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן ארבעים שנה" - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה ויצחק היה בן ל"ז שנה שהרי בו בפרק מתה שרה ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה ל"ז שנה ובת צ' היתה כשנולד יצחק ובת קכ"ז כשמתה שנא' ויהיו חיי שרה וגו' הרי ליצחק ל"ז שנים ובו בפרק נולדה רבקה המתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאה

"בת בתואל מפדן ארם אחות לבן" - וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם אלא להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע ולא למדה ממעשיהם

"מפדן ארם" - על שם ששני ארם היו ארם נהרים וארם צובה קורא אותו פדן לשון צמד בקר תרגום פדן תורין ויש פותרין פדן ארם כמו שדה ארם שבלשון ישמעאל קורין לשדה פדן

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעתר" - הרבה והפציר בתפלה

"ויעתר לו" - נתפצר ונתפייס ונתפתה לו ואומר אני כל לשון עתר לשון הפצרה ורבוי הוא וכן (יחזקאל ח) ועתר ענן הקטרת מרבית עליית העשן וכן (שם לה) העתרתם עלי דבריכם וכן (משלי כז) נעתרות נשיקות שונא דומות למרובות והנם למשא אנקרישר"א (גהייפט) בלע"ז

"לנכח אשתו" - זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת (יבמות סד)

"ויעתר לו" - לו ולא לה שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתרוצצו" - ע"כ המקרא הזה אומר דורשני שסתם מה היא רציצה זו וכתב אם כן למה זה אנכי רבותינו דרשוהו ל' ריצה כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת עוברת על פתחי ע"א עשו מפרכס לצאת ד"א מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות

"ותאמר אם כן" - גדול צער העבור

"למה זה אנכי" - מתאוה ומתפללת על הריון

"ותלך לדרוש" - לבית מדרשו של שם

"לדרוש את ה'" - שיגיד לה מה תהא בסופה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה' לה" - ע"י שליח לשם נאמר ברוח הקודש והוא אמר לה

"שני גוים בבטנך" - גיים כתיב כמו (המו) גאים אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ע"א יא)

"ושני לאמים" - אין לאום אלא מלכות

"ממעיך יפרדו" - מן המעים הם נפרדים זה לרשעו וזה לתומו

"מלאם יאמץ" - לא ישוו בגדולה כשזה קם זה נופל וכה"א אמלאה החרבה (יחזקאל כו) לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימלאו ימיה" - אבל בתמר כתיב ויהי בעת לדתה שלא מלאו ימיה כי לז' חדשים ילדתם

"והנה תומם" - חסר ובתמר תאומים מלא לפי ששניהם צדיקים אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדמוני" - סי' הוא שיהא שופך דמים (בראשית רבה) כלו כאדרת שער מלא שער כטלית של צמר המלאה שער פלוקיר"א (בלע"ז הארריג פול מיט האר)

"ויקראו שמו עשו" - הכל קראו לו כן לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחרי כן יצא אחיו וגו'" - שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו בדין היה אוחז בו לעכבו יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה צא ולמד משפופרת שפיה קצרה תן בה שתי אבנים זו תחת זו הנכנסת ראשונה תצא אחרונה והנכנסת אחרונה תצא ראשונה נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויפטור את רחמה ויטול את הבכורה מן הדין

"בעקב עשו" - סי' שאין זה מספיק לגמור מלכותו עד שזה עומד ונוטלה הימנו

"ויקרא שמו יעקב" - הקב"ה (אמר אתם קריתון לבכורכם שם אף אני אקרא לבני בכורי שם הה"ד ויקרא שמו יעקב) ד"א אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב

"בן ששים שנה" - י' שנים משנשאה עד שנעשית בת י"ג שנה וראויה להריון וי' שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה כיון שלא נתעבר' ידע שהיא עקרה והתפלל עליה ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה (יבמות סד)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגדלו הנערים ויהי עשו" - כל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודת כוכבים

"יודע ציד" - לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור אביו שהוא מדקדק במצות

"איש שדה" - כמשמעו אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות

"תם" - אינו בקי בכל אלה אלא כלבו כן פיו מי שאינו חריף לרמות קרוי תם

"ישב אהלים" - אהלו של שם ואהלו של עבר

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בפיו" - כתרגומו בפיו של יצחק ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויזד" - לשון בישול כתרגומו

"והוא עיף" - (ב"ר) ברציחה כמה דתימא (ירמיהו ד) כי עיפה נפשי להורגים

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלעיטני" - אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה כמו ששנינו אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין אותו

"מן האדם האדם" - עדשים אדומות ואותו היום מת אברהם שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה ואין זו שיבה טובה שהבטיחו הקב"ה לפיכך קצר הקב"ה ה' שנים משנותיו שיצחק חי ק"פ שנה וזה קע"ה שנה ובישל יעקב עדשים להברות את האבל ולמה עדשים שדומות לגלגל שהאבלות גלגל החוזר בעולם (ועוד מה עדשים אין להם פה כך האבל אין לו פה שאסור לדבר ולפיכך המנהג להברות את האבל בתחלת מאכלו ביצים שהם עגולים ואין להם פה כך אבל אין לו פה כדאמרינן במועד קטן אבל כל שלשה ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם וכ"ש שאינו שואל בתחלה מג' ועד ז' משיב ואינו שואל וכו' ברש"י ישן)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מכרה כיום" - כתרגומו כיום דילהן כיום שהוא ברור כך מכור לי מכירה ברורה

"בכרתך" - לפי שהעבודה בבכורות אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה אנכי הולך למות" - (מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטול אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו א"ל כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה כאותה ששנינו (סנהדרין סג) אלו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש אמר אני הולך למות על ידה אם כן מה חפץ לי בה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבז עשו" - העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו של מקום