רש"י על איוב לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על איוב · לו · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויוסף אליהוא" - ראיתי בטעמי רבי משה הדרשן שלפיכך אמר ג' מענות כנגד ג' ריעי איוב וזה רביעי לפיכך נקרא תוספת

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כתר לי זעיר ואחוך" - כולו ל' ארמי הוא הוחל לי מעט ואגידך כתר ל' הוחל כאשר תירגם יונתן ולתורתו איים ייחלו (ישעיהו מב) יכתרון

"לאלוה" - לבאים במקומו

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"תמים דעות עמך" - הנה אתחיל עתה לדבר עמך שאתה סבור שדעתך שלימה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הן אל כביר" - בחכמה וברחמים

"ולא ימאס" - עני

"כביר כח לב" - הוא להתנקם לפיכך לא יחיה רשע

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא יגרע מצדיק עיניו" - עד אשר עם מלכים יושיבם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואם אסורים" - ואם תראה צדיקים שיהו אסורים בזיקים של ייסורין וחליים או ילכדו בחבלי אוני בל' גורל ומיתרים נקרא חבלי ובל' דאגה נקרא חבלי יולדה

"בחבלי עוני" - קודר"ש בלע"ז אינו אלא שחטאו לפניו ובא ליפרע מהם לטובתם לנקותם ולהזהירם לשוב אליו

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויגד להם פעלם" - בייסורין הללו מודיעם שחטאו לפניו וכל דברי אליהוא תנחומין שלימים היו ולא קינתורין כלומר אל תדאג על יסורין אם צדקת כי לטובה הן לך

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר" - כי בייסורין ישובון מאון

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אם ישמעו" - ויעבדוהו

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וחנפי לב" - שהם רשעים

"הם ישימו אף" - בבא ייסורין עליהם מחרפים ומגדפים

"ולא ישועו" - לפניו בתחינה

"כי אסרם" - כשהו' אוסרן בייסורין לפיכך לא ירפאם

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"תמות בנוער" - ובשינוק שעליהם נפשם

"יחלץ עני" - את העני השם עצמו רש בדבר תחנונים

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יחלץ" - מגיהנם בשביל עניו שהביא עליו

"ויגל בלחץ אזנם" - בלחץ שהביא עליו מגלה את אזנו לאמר שוב אלי

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואף" - זאת עוד גדולה עשה לך ביסורין הללו הסיתך והדיחך מגיהנם שפיה צר ותחתיה רחב

"לא מוצק" - כדי שיהא עשנה צבור לתוכה ולא עוד אלא שתזכה לעולם הבא ונחת שלחנך מלא דשן

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ודין רשע מלאת" - ואם נתמלאת ביסורי הרשעים הדין והמשפט הם הייסורין הם יתמכו לך לעתיד מגיהנם ויש לך לקבלם באהבה

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי חמה" - גדולה תהיה

"פן יסיתך" - יצרך לדבר דברים

"בשפק" - בשפק זה אשר תשפק ותרב אמריך לאל ומאחר שתעלה החמה רב ממון אל יטך ממנה

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"היערוך שועך לא בצר" - וכי באתה לערוך צעקה שלא תבואך שום צרה ושום מאמצי כח לאונסך אם כן במה יגבה את חובו

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אל תשאף הלילה" - כלומר ואין לך לבחור בייסורים אחרים אל תשאף ותתאוה הלילה שבא לאמרפל למצרים ולסנחריב לסלק עמים מן העולם כשהם תחתם במקומם בשלוה כי הם אבדו בעולם הזה ובעולם הבא

"לעלות" - כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב) כעלות גדיש בעתו

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"השמר אל תפן אל און" - לדון ולומר היה לו לשפטני ביסורי עניות כי על הייסורין הללו יש לבחור יותר מעניות אדם שנהגו בו כבוד ולמוד בעושר כל ימיו ויעמוד על המקח ואין לו דמים ובוש ושב לביתו בפחי נפש וא"ת איוב עני היה עם הייסורין לא מצינו שאיבד אלא בהמותיו אבל לא כסף וזהב ואפילו איבד בהמותיו עם כסף וזהב טוב לו להיות עני וחולה מהיות תמים והולך בשווקים ואין בידו כלום וכן מפורש במדרש רבי תנחומא מן המקרא הזה כי נוחין היו יסורי איוב מיסורי עניות וכן באגדות הגמרא

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הן אל ישגיב בכחו" - מתוך שכחו גדול ואין להנצל מפניו

"לפיכך אין כמוהו מורה" - כשמורה לחוטא לשוב אליו מתרה קודם מכה לפי שהוא יודע שאין יכול להשמר ממכתו כמו שהיה מתרה בפרעה על כל מכה ומכה הנני ממטיר כעת מחר ברד (שמות ט) והנני מביא מחר ארבה וכן כולם ובשר ודם כשרוצה להנקם מאויביו בא עליו פתאום שאם יתרה בו יחזור וינצל ממנו

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מי פקד עליו דרכו" - יצוה עליו מעולם את הדרך הזה תלך

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"זכור" - דרכיו ובהזכירך תשגיא מאליך שבח פועל מדותיו

"אשר שררו אנשים" - אשר ראו אנשים כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"חזו בו" - בפעלו

"מרחוק" - מיצירת עולם עד עכשיו

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מספר שניו ולא חקר" - לפיכך צריך לאנוש להביט מרחוק לשאול מה שאירע בראשונים וילמד מהם

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי יגרע" - כי ירבה כמו ותגרע שיחה (לעיל טו) ויש פותרים יגרעם מן השמים להורידם ארץ

"ויזקו" - הרקיעים את המטר

"לאידו" - לעננו

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אף אם יבין" - או אם יבין אדם מה יש במפרשי עב בתמיה

"תשואות" - לשון ערפל סוכתו

פסוק ל

לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הן פרש" - (על העב את אורו) ושרשי הים כסה בו

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי בם" - בעבים ידין עמים ייסרם בעצירת גשמים ברעב וכל מכה חטאו דור המבול וארובות השמים נפתחו (בראשית ז) אנשי סדום גפרית ומלח שריפה כל ארצה (דברים כט) סיסרא מן השמים נלחמו עם סיסרא (שופטים ה)

"יתן אוכל למכביר" - משם באים מזונות הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טו) משל לנחתום העומד לפני הכבשן נכנס שונאו חותה גחלים וזורק בו נכנס אוהבו מוציא פת חמה ונותן לו למכביר למי שטפליו מרובים וכבירים וצריך למזונות

פסוק לב

לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על כפים" - על העננים וכן נשא לבבינו אל כפים (איכה ג) על שם עב קטנה ככף איש (מלכים א יח) ורבותינו אמרו על (חמס) ועון כפי' כסה אור המטר נעצר

"ויצו עליה" - לבא ע"י מפגיע בתפלה אוהבו של דור וגדול וחכם שבו יגיד עליו לפני הקב"ה צרת הדור וצרכיו

פסוק לג

לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יגיד עליו רעו" - ידרוש להם לבדוק להם במעשיהם ולשוב אליו

"מקנה" - וזהו קנין שנקנין בו הגשמים

"אף על עולה" - גם למעלה למעלה (עולה כך) כמו ישובו אל על (הושע ז) או הקם אל (שמואל ב כג) ורבותינו פירשוהו קניין אף וחמה על המגיס דעתו אבל הניקוד שנקד מקנה פתח מוכיח שהוא אינו דבוק לאף שאילו הי' דבוק הי' נקוד קמץ ולא הי' בו פיסוק הטעם שהוא נטעם ברביעי