רמב"ן על שמות כב כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על שמותפרק כ"ב • פסוק כ"ח |
ב • ו • ז • ח • יב • טו • יז • יט • כ • כא • כב • כד • כו • כז • כח • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, כ"ח:

מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִֽי׃


"מלאתך ודמעך לא תאחר" - מצינו מלאה בזרע פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע (דברים כב ט) ועוד כמלאה מן היקב (במדבר יח כז) התירוש והיצהר כענין שנאמר והשיקו היקבים תירוש ויצהר (יואל ב כד) והנראה לי בלשון הזה כי יקרא פרי השדה והכרם תבואה בעבור שיביאו אותה כאחת אל הבתים ותקרא ג"כ אסיף אוסף בלי יבא (ישעיהו לב י) וחג האסיף (להלן כג טז) ולכך תקרא מלאה כי לאוסף הדבר וקבוצו יקרא מלוי אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו לא ד) קראו אחריך מלא (ירמיהו יב ו) יחד עלי יתמלאון (איוב טז י) יאספו ויבאו וכן וזרעו יהיה מלא הגוים (בראשית מח יט) קבוץ ורבוי עמים ועוד יתכן שתקרא מלאה בכנוי לברכה שימלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר ומלא ידו קוצר וחצנו מעמר ובוצר כי כאשר תקולל חלקתם יאמר יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר (תהלים קכט ו-ז) והמתברכת יקראו מלאה ויהיה דמעך רמז לתירוש ויצהר מושאל מן דמעת העין בעבור שידמה לה ברדתו טיפות או שכל טיפות היורדות שמם דמעה ותרד עיני דמעה (ירמיהו יג יז) טיפות מים ואיננו שם לבכי בלבד וענין הכתוב כי כאשר תאסוף פרי השדה וימלאו הגרנות בר ותדרוך הנסחטים שתזל דמעתה והשיקו היקבים תירוש ויצהר לא תאחרם בידך כי בראשיתם תתנם לי כמו שאמר ראשית דגנך תירושך ויצהרך (דברים יח ד) ועל דעת רבותינו ז"ל (במכילתא כאן) לא תאחר שלא תאחר המוקדם ולא פירש איזהו כי בכאן יזהיר במצות דרך כלל ואחר כן יבארם והם סדרו בכורים ותרומה ומעשר ראשון ושני מטעמים שדרשו בהם כמו ששנינו (תרומות פ"ג מ"ז) מניין שיקדמו בכורים לתרומה זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית אלא יקדמו בכורים שהם בכורים לכל ותרומה לראשון שהיא ראשית ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית ואונקלוס תרגם בכורך ודמעך ופירש"י מלאתך חובה המוטלת עליך כשתתמלא תבואתך ותתבשל והם בכורים ודמעך היא תרומה ואיני יודע מהו לשון דמע וכן במכילתא (כאן) מלאתך אלו בכורים הניטלין מן המלא ודמעך זו תרומה ואולי כאשר יקראו לדעתם במקום הזה הבכורים מלאה בעבור שניטלין מן המלא יקראו התרומה דמעה בעבור שיביאו אותה תירוש ויצהר לא פרי והזכיר שני המינין ממנה לרמוז כי דינה להפרישה תירוש ויצהר אין חיוב להקדימה בענבים וזיתים והנה לא יזכיר המצות בכאן רק ברמז כאומר הזהר במצות האלה אשר אצוך בהם וכמו שאמר (לעיל כא יג) ושמתי לך מקום כי היה זה לכותבם לאלו המצות בספר הברית אשר יזכיר בפרשה האחרת (להלן כד ז) ועוד יחזור ויבארם כלם במקום אחר כל אחת